מיטוזה – הבדלי גרסאות

'''מיטוזה''' (מלשון '''מיטוס''' - "חוט" ב[[יוונית]]) או בעברית '''חֲלֻקַּת גַּרְעִין הַתָּא,''' היא תהליך ב[[מחזור התא]] שבו מתחלק [[גרעין התא]] לשני גרעינים שבכל אחד מהם מצויים בסופו של התהליך מספר של [[כרומוזום|כרומוזומים]] הזהה למספר הכרומוזומים שהיו בגרעין התא לפני החלוקה. בסוף המיטוזה מתרחשת בדרך כלל [[ציטוקינזה|התחלקות הציטופלסמה]], ולבסוף מתחלק התא כולו. תוצאת תהליך המיטוזה עם התחלקות ה[[ציטופלסמה]] היא שני תאי בת (נקראים גם "תאי צאצא") הזהים לחלוטין לתא האם. תהליך המיטוזה הוא הבסיס לגדילה, ל[[רגנרציה]] ול[[רבייה|רבייה אל-זוויגית]] בתאים [[איקריוטיים]]. התהליך המקביל בתאים [[פרוקריוטיים]] נקרא [[פליגה]].

כבר לפני המיטוזה, בשלב מקדים לתהליך, הנקרא "[[אינטרפאזה]]" או בעברית '''שְׁלַב מְנוּחָה''', מוכפל ה-[[DNA]] שב[[גרעין התא|גרעין תא]] ההורה וכעת כל [[כרומוזום]] מורכב משתי [[כרומטידה|כרומטידות]] אחיות הקשורות זו לזו באזור הנקרא [[צנטרומר]]. לאחר מכן מתחילה סדרה של שלבים המתרחשים ברצף עד לקבלת שני גרעינים.

בעברית '''שָׁלָב תְּחִלִּי''', הוא השלב המתחיל את תהליך המיטוזה. המאפיין הראשון של התחלת המיטוזה הוא הסתדרות ה[[כרומטידה|כרומטידות]] כחוטים דקיקים (מכאן השם "מיטוזה") המסתדרים אט אט למקלונים דקים. ה[[מיקרוטובולים]] מתפרקים לתת-יחידות, הנקראות טובולינים. הטובולינים מסתדרים מחדש, בקרבת הגרעין, למיקרוטובולים חדשים בדוגמת סיבי [[כישור החלוקה]]. סיבי הכישור הם סיבים אשר תפקידם לנתב את תנועת הכרומוזומים בזמן המיטוזה. הסיבים נמתחים משני קטבים (קטבי הכישור), בדרך כלל [[צנטריול]]ים, רובם מתחברים לצנטרומר של אחד הכרומוזומים (אחד מכל צד) והשאר חופפים זה את זה באזור הנקרא מישור המשווה של הכישור. בתחילת הפרופאזה אחד משני זוגות הצנטריולים נע לעברו השני של התא. ממברנת הגרעין עדיין קיימת בתחילת הפרופאזה ולכן הכישור עדיין לא יכול להיקשר אל הכרומוזומים, אך בסיום הפרופאזה הממברנה מתחילה להיקרע ולהפוך ל[[בועית|בועיות]] גדולות.

==== פרומטפאזה ====

הפרומטפאזההוא היאמצב המעבר מהפרופאזה למטפאזה, ואינה מהווה שלב בפני עצמהעצמו על אף שהיא עשירה מאוד באירועים. בפרומטפאזה ממברנת הגרעין נעלמת כליל. חלק מסיבי הכישור נקשרים לצנטרומר של הכרומוזומים, שאר הכישור לא נוגע בכרומוזומים אלא נועד להרחקת הקטבים זה מזה.

בעברית '''שָׁלָב אֶמְצָעִי''', בו בעקבות אירועי הפרומטפאזה נדחפים ונמשכים הכרומוזומים עד להתייצבותם במישור המשווה כשכל כרומטידה בכרומוזום פונה לעבר קוטב אחר.

בשלבבעברית האנפאזה'''שְׁלַב קִטּוּב''', בו נפרדות הכרומטידות האחיות זו מזו, וכל אחת מוסעת לעבר הקוטב אליו פנתה במטפאזה. לתנועות אלה אחראים שני מנגנונים:

לאחרבעברית הגעת'''שָׁלָב סוֹפִי''', הוא בו מגיעות הכרומטידות האחיות אל קטבי התא, הכישור מתפרק הבועיות שנוצרו בשלבים הקודמים מממברנת הגרעין מתהוות שוב לשתי ממברנות חדשות, שעוטפות כל קבוצת כרומוזומים, ויוצרות למעשה שני גרעינים.