תקנות שו"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1מיסים |
מ הוספת קישור למהר"ם מרוטנבורג |
||
שורה 85:
==ועידת שו"ם השנייה==
בחודש [[תמוז]] שנת [[ד'תתקפ"ג]] ([[1223]]) התכנסו שוב רבנים ונכבדים מקהילות שו"ם, בוועידה שהתקיימה ככל הנראה בשפיירא, ובהּ עסקו בפירוט רב בתקנת ה[[חליצה]] ([[#תקנת החליצה|ראו להלן]]). תקנות נוספות שחודשו בה על סמך תקנות קודמות קבעו כי אין לרבנים או לפרנסי הקהילות להטיל חרם על אדם מדעת עצמם ללא הסכמת הקהילה. במקביל נאסר על הקהילה להטיל חרם ללא הסכמת הרב. נקבע כי חרם או נידוי שהוטלו ללא הסכמת כל הגופים הללו ייחשבו לחסרי תוקף. על תקנות אלו חתמו גדולי הדור, בהם הרוקח, רבנו דוד ב"ר שאלתיאל (תלמיד ראבי"ה, [[אב"ד]] קהילת לורך), רבנו יהודה ב"ר משה הכהן ממגנצא (הר"י כ"ץ, רבו של [[מהר"ם מרוטנבורג]]) ועוד{{הערה|תשובת מהר"ם מרוטנבורג הנ"ל; '''שו"ת מהר"ם מינץ''', תשובה י' ותשובה ק"ב}}.
כאמור, רובן של תקנות שו"ם נתקנו כתגובה לבעיות מקומיות וייחודיות של קהילות אשכנז וצרפת בימי הביניים. מסיבה זו נהגו רובן רק במקומן ובשעתן, לא התפשטו מעבר לקהילות שבהן נתקבלו, ולא שרדו מעבר לתקופה שבהּ נצרכו. יוצאות מן הכלל הן שתי תקנות שמקורן בתקנות שו"ם אשר שרדו עד ימינו אלה: תקנת הנדוניא ותקנת החליצה.
| |||