פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 5 חודשים
מ
עריכה, ניסוח, הרחבה ; לא עולה על דעתי שבאנציקלופדיה נזכיר בפתיח כאן את הפרשנות הנוצרית והמוסלמית, אך לא את המחקרית.
הַ'''תּוֹרָה''' (או על פי [[יהדות רבנית|היהדות הרבנית]]: '''תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב''') היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של ה[[תנ"ך]], הקרויים גם '''חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה'''. מכיוון שעל פי ההשקפה ה[[יהדות|יהודית]], כל עקרונות הדת עומדים על ה[[מצוות]] המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעיתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל [[ספרות תורנית|ספרות הקודש היהודית]], או באופן מופשט יותר, כל תוכן או ערך רוחני הנובעים ממצוות התורה.
 
בעולם ה[[נוצרי]] מכונה התורה לעיתים קרובות בשמות שמקורם במונח ה[[יוונית|יווני]] Πεντάτευχος {{כ}}(Pentateukhos), שפירושו "חמשת הספרים". האסלאם מאמין ש[[כתבי קודש|ספר קודש]] אותו הוא מכנה '''"תַּוְּרַאת"''' ('''توراة''') התגלה ל[[משה]], אבל שהטקסט שבידינו הוא גרסה מעוותת של המקור. ב[[ביקורת המקרא]] מרבית החוקרים מחזיקים בדעה שהתורה נוצרה באופן הדרגתי - התבססה על [[השערת התעודות|מסורות קדומות]], נכתבה בעיקר במאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]] ו[[המאה ה-6 לפני הספירה|ה-6 לפני הספירה]], ואוחדה לנוסח אחיד במהלך [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]].
[[קובץ:PikiWiki Israel 16919 Raising the Sefer Torah.JPG|270px|ממוזער|[[הגבהה|הגבהת ספר תורה]], מנהג יהודי להרים את [[ספר תורה|ספר התורה]] לפני [[קריאת התורה]] או לאחריה ולהראותו למתפללים, שעונים באמירת הפסוק: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. על פי ה׳ ביד משה".]]
 
[[קובץ:Documentary Hypothesis Sources Distribution English.png|שמאל|ממוזער|230px|אנליזה של ספרי המקרא לפי ארבעת המקורות]]
{{הפניה לערך מורחב|ביקורת המקרא}}
בנוסף לאיחור חיבור התורה, ייחסו לה חוקרים סיפורים כפולים, שבהם פרטים סותרים לכאורה: שני סיפורי [[בריאת העולם (יהדות)|בריאה]], וסיפורים שנראו כאילו הוטלאו משתי עלילות שונות או יותר, כמו סיפור המבול וסיפור [[קורח]] ועדתו. פרידמן מאמץ בספרו את התאוריה המחקרית המאתרת בחומש ארבעה מקורות שונים ([[השערת התעודות|תורת התעודות]]), שנערכו בתקופה מאוחרת יחסית לספר אחד. שניים מהמקורות חוברו, לדעתו, בתקופת הפילוג בין ממלכת ישראל ויהודה, וכל אחד מהם מספר את ההיסטוריה מנקודת מבטו של הציבור שבתוכו ישב המחבר. כך למשל, בסיפור שנטען שמקורו ביהודה אין כמעט התייחסות לתפקידו המרכזי של [[יהושע בן נון]] בסיפור שנטען כי מקורו ב[[ממלכת ישראל]]. וההסבר: יהושע הוא גיבור צפוני - הוא מזוהה כבן [[שבט אפרים]], ולפי חלק אחד סיפורו (יהושע פרק כד) הוא נותן לעם "חוק ומשפט" ב[[שכם]] - ומכאן שהוא נותן התורה, לא משה.
 
ריבוי הסתירות והכפילויות לכאורה הקיימות לכאורה בין ספרי החומש, הבדלי הניסוח והסגנון, ואף הבדלי השקפה לכאורה הובילו את החוקרים למסקנה שלא ייתכן שהספרים חוברו על ידי אותו מחבר. הם העלו מספר תאוריות כיצד התהווה חיבור התורה, על ידי ארבעה מקורות ראשיים ([[המקור הכהני]] P, היהווסיטי J, האלוהימי E והדברימי D), או בהתפתחות ממסורות שבעל פה. לפיעל מבקריפי המקראהשערת התעודות, זמןארבעת העריכהמקורות שלאלו ספרמתוארכים דבריםלטווח מיוחסשל ל[[יאשיהו#הרפורמה500 הדתיתלפני הספירה|מהפכה של יאשיהו500]] (שלהי -[[המאה ה950-7959 לפנה"ס|950]]), ושארלפנה"ס. הספריםבמהלך מיוחסים[[המאה חלקם קודם לכן וחלקם לאחר מכן כשקיימת אסכולות שונות לכאן ולכאן.ה-20]] כיוםהפכה מקובלת אצל מרבית החוקרים ההשקפה לפיה הועלו מרבית הטקסטים על הכתב מאותם ארבעה מקורות עיקריים, בתקופות שבין סוף ממלכת ישראל לתחילת [[תקופת בית שני]], במאות השמינית עד הרביעית לפנה"ס. השקפה זו נקראת בפי החוקרים [[השערת התעודות|תורת התעודות]].
 
לפי מרבית מבקרי המקרא של העשורים האחרונים, תחילתו של זמן הכתיבה והעריכה של ספר דברים מיוחסת ל[[יאשיהו#הרפורמה הדתית|מהפכה של יאשיהו]] (שלהי [[המאה ה-7 לפנה"ס]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=2Vo-11umIZQC&pg=PA153&lpg=PA153&dq=Deuteronomy+John+W+Rogerson&redir_esc=y#v=onepage&q=Deuteronomy%20John%20W%20Rogerson&f=false|הכותב=|כותרת=Eerdmans Commentary on the Bible|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim94/94-neeman.html|הכותב=|כותרת=לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ranlevi.com/2018/04/09/osim_tanach_stavi_yoshiyahu_pt_2_mst/|הכותב=|כותרת=עושים תנ"ך יאשיהו וגילוי ספר התורה: הקונספירציה ששינתה את תולדות העם היהודי (חלק 2)|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ATDWInu5VCwC&pg=PR7&dq=Deuteronomy&redir_esc=y&hl=iw#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Deuteronomy: Issues and Interpretation|אתר=|עמודים=5|תאריך=}}</ref>, המשכו במהלך [[גלות בבל]] לצד עריכה ופיתוח של הספרים הנוספים, ורובו הושלם בימי [[שיבת ציון]] בסוף [[המאה ה-6 לפנה"ס|המאה ה-6 לפני הספירה]] יחד עם שאר ספרי המקרא, שנערכו בהדרגה לגרסה אחידה במהלך [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ranlevi.com/2018/04/09/osim_tanach_stavi_yoshiyahu_pt_2_mst/|הכותב=|כותרת=תמלול הפרק: יאשיהו וגילוי ספר התורה (חלק ב')|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mikudim.co.il/images/files/file-999.pdf|הכותב=|כותרת=מלכים ונביאים|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/281726052_The_Late_Persian_Formation_of_the_Torah_Observations_on_Deuteronomy_34|הכותב=|כותרת=The Late Persian Formation of the Torah: Observations on Deuteronomy 34|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim94/94-neeman.html|הכותב=|כותרת=לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thoughtco.com/introduction-to-the-pentateuch-p2-248895|הכותב=|כותרת=Introduction to the Pentateuch|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=sWbiAgAAQBAJ&pg=PA94&lpg=PA94&dq=mesopotamia%27s+influence+%22genesis+1%22+%22exile%22&source=bl&ots=GHafZaUf9u&sig=-Gc5XeMyOuTYC1lyu_sK996a_kY&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjm4O_NzfzcAhVKM5oKHYRlB-sQ6AEwBnoECAMQAQ#v=onepage&q=mesopotamia's%20influence%20%22genesis%201%22%20%22exile%22&f=false|הכותב=|כותרת=Divine Substitution: Humanity as the Manifestation of Deity in the Hebrew Bible and the Ancient Near East|אתר=|עמודים=94|תאריך=}}</ref>.
 
====התנגדויות לתורת התעודות====
כנגד תורת התעודות הועלו סייגים וטענות רבים, שלא הצליחו לשנות את הדעה המקובלת במחקר על קיומן של התעודות. ראשית נטען כי מעולם לא נמצא אף לא אחד מאותם ארבע מקורות וקיומם הוא השערה בלבד; שנית, תורת התעודות היא חסרת עקביות במקומות מסוימים; ולבסוף, מספר הבעיות שהיא יוצרת גדול לפעמים מאלו שהיא באה לפתור וכן העובדה שפעמים וישנן סתירות כה בולטות (כגון בהבדל בין נוסח [[עשרת הדיברות]] בספר [[שמות]] לבין הנוסח המצוי בספר [[דברים]]) עד שקשה מאוד להניח שהעורך (redactor) הסופי היה מאפשר להם להישאר בנוסח הערוך{{הערה|1=טענות נוספות אפשר למצוא בספרו של [[משה דוד קאסוטו]] "תורת התעודות" שמסביר את פשר כפילות הסיפורים באופי המספר הכנעני הכופל את דבריו, בספרו של [[משה צבי סגל]] "מסורת וביקורת" וכן בספרו של [[יחזקאל קויפמן]] "תולדות האמונה הישראלית" בו מתפלא קויפמן על כך שהחוקרים כמעט ולא מתייחסים לטיעונים הקיימים כנגד השקפה זו}}. עם זאת, על אף המחלוקות בעניין התעודות, דעת רוב ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] וה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] שהתורה לא נכתבה בידי [[משה]] ושקדמו לה מקורות שונים{{הערה|1=ראו למשל דבריו של קאסוטו בפירושו לספר שמות}}, שמעולם לא נמצאו גם הם, ולפי דעתם אין ביסוס ראייתי לאמונה הדתית בתורה בכלל ובכתיבתה בידי משה בפרט.
 
גישה ייחודית לשילוב תזת ביקורת המקרא והאמונה הדתית הציג הרב [[מרדכי ברויאר]]. לגישתו, לה קרא "תורת הבחינות", תורת משה אכן ניתנה מהשמים, אך הוכתבה באופן כזה שתכלול איפיונים שונים ואף מנוגדים וסותרים. כך נראה לאדם המתבונן מבחוץ כאילו אנשים שונים עסקו בכתיבת התורה, ולכל אחד מהם היה סגנון אחר ותפיסה אחרת, אבל באמת אלוהים שיצר את התורה, עשאה באופן הזה, וכך הכתיב אותה למשה. ביחס לספרי הנביאים והכתובים, לא התנגד הרב ברויאר לאימוץ [[השערת התעודות]] כפשוטה. במאמרו "[http://web.archive.org/20090529032503/www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=638 תורת התעודות של השאגת אריה] {{קישור שבור|4 באוגוסט 2017}} " אף כתב שהיו גם [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני תלמוד]] מוקדמים שראו ספרים מסוימים בתנ"ך כליקוטי מקורות אחרים.
 
==חלוקת התורה==