אלעזר גלילי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[File:אלעזר לסיה גלילי 1948 ארכיון ההגנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלעזר לסיה גלילי]]
'''אלעזר''' ('''לסיה''') '''גלילי''' ([[6 בפברואר]] [[1903]] – [[6 בינואר]] [[1988]]) היה ממניחי היסוד למחשבה הצבאית העברית. נחשב אבי ה[[היסטוריה צבאית|היסטוריה הצבאית]] ה[[ישראל]]ית. מייסדה (יחד עם [[אליעזר לבנה]])) של הוצאת "[[מערכות]]" בשנת 1939, והעורך הראשי שלה עד 1967. בעל ידיעה אנציקלופדית בהיסטוריה צבאית וחוקר תקופת [[החשמונאים]]. כתב וערך ספרים ומאמרים רבים.
==ביוגרפיה==
שורה 6:
יליד [[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. ממייסדי תנועת [[השומר הצעיר ס.ס.ס.ר]] (לימים [[נצ"ח]] - [[נוער צופי חלוצי]]).
נאסר ברוסיה על פעילותו הציונית, ועם שחרורו ב־1925 עלה ל[[ארץ ישראל]], והיה ממייסדי קיבוץ [[אפיקים]], בו היה חבר כל ימיו.
משנת 1939 וכד סוף [[מלחמת העולם השנייה]] שימש כראש מחלקת התרבות של "ההגנה" (מחת"ר), ולמעשה היה קצין חינוך ראשי של הארגון. בשנת [[1939]] ייסד יחד עם [[אליעזר ליבנה]] את הוצאת "[[מערכות]]" ואת כתב-העת "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]", ובכך הקים במה לפיתוח החשיבה המדינית-צבאית הקיימת מאז ועד היום. היה עורך ראשי של הוצאת "מערכות" במסגרת "[[ההגנה]]" וב[[צה"ל]] עד לשנת [[1967]].
במרץ [[1939]], ערב [[מלחמת העולם השנייה]], כתבו גלילי וליבנה מִזכר ובו קבעו כי לאור ההתפתחויות הבינלאומיות הצפויות תלוי עתידו של [[היישוב העברי בארץ ישראל]] בהפיכת ארגון "[[ההגנה]]" ל"אורגניזציה צבאית – חיל שדה עברי", שייתן תוקף ועוצמה למדיניות הפוליטית של הגופים האזרחיים ביישוב{{הערה|שם=תולדות|[[בן-ציון דינור]] (עורך ראשי), '''ספר תולדות ההגנה''', תל אביב: הוצאת [[מערכות]], 1955–1972, חלק שני, עמ' 779.}} ליבנה וגלילי צפו כמה תרחישים לעימות צבאי עם ה[[ערבים]] לאור הגבלת המעורבות ה[[המנדט הבריטי|בריטית]] עקב ההתרחשויות במישור הצבאי הבינלאומי. כן צפו ליבנה וגלילי כי במצבים מסוימים עשוי כוח זה להכריע את הכף בקרבות הצפויים להיערך בין בריטניה ובין [[איטליה]] במזרח התיכון.{{הערה|המזכר המלא מופיע ב'''תולדות ההגנה''', חלק שני, עמ' 1381–1387}} התזכיר נשלח על ידי [[חיים ויצמן]] לאישים שונים, ובהם קפטן [[לידל הארט]], תחת הכותרת "מקומה של ארץ ישראל העברית במסגרת ההגנה בקיסרות במזרח התיכון",{{הערה|שם=תולדות}} וגם למרכז [[מפא"י]], אך לא נפל על אוזניים קשובות ולא הצליח להביא למפנה חיובי במדיניות הבריטית ערב קבלת [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]] בשנת [[1939]]. עם זאת, נראה שתזכיר זה שיקף במידה רבה את הלך הרוחות בקרב מפקדי "ההגנה" ומנהיגי היישוב בעת עריכתו.{{הערה|יגאל עילם, '''הגנה - הדרך הציונית אל הכוח''', זמורה ביתן, 1979, עמ' 119.}}
שורה 24:
==קישורים חיצוניים==
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/108969.pdf בית "מערכות" שנים ראשונות], '''[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]''' 270–271, אוקטובר 1979, עמ' 6–16
'''מאמרים שכתב''':
* {{מערכות||הים התיכון כבעיה אסטרטגית|9/112599|1, ספטמבר 1939}}
שורה 38 ⟵ 39:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גלילי, אלעזר}}
שורה 46 ⟵ 45:
[[קטגוריה:אפיקים (קיבוץ): אישים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:ילידי 1903]]▼
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1988]]
▲[[קטגוריה:ילידי 1903]]
| |||