הצלב האדום – הבדלי גרסאות

ב-[[1950]] ביקש ארגון "[[מגן דוד אדום]]" להתקבל לתנועת הצלב האדום והסהר האדום העולמית, אולם נדרש ממנו להחליף את סמלו לאחד משלושת הסמלים המוכרים. דרישת ישראל להכיר בסמל מגן דוד אדום כסמל רביעי נדחתה, בין היתר בשל לחץ [[ארצות ערב]]. "מגן דוד אדום" הצטרף לוועד הבינלאומי כמשקיף, אך לא כחבר מלא. יש מדינות נוספות שביקשו להכיר בסמלים באופן שונה מהמקובל. למשל ב-1936 התנגד הוועד הבינל' של הצלב האדום להצעה ה[[אפגניסטן|אפגנית]] לאימוץ [[מסגד]] אדום על רקע לבן כסימון הבחנה. כך גם להצעות שעלו בהמשך מ[[זימבבואה|זמבאבואה]], [[מיאנמר|בורמה]] ואח'.

 

 

בשנת [[2005]], בלחץ ישראל ו[[ארצות הברית]], ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט "הוועד הבינלאומי" לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא [[ריבוע]] אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. הסמל החדש מכונה "[[המעוין האדום|הקריסטל האדום]]" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום"){{הערה|1=[https://www.mdais.org/הצלב-האדום/קישור מד"א]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. לפי הנחיות הארגון שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לארגון מקומי לשלב סמל מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שהודיע על כך מראש לארגון בז'נבה. לפיכך, סמל מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום בשימוש רשמי. כמו כן, התירו ההנחיות להשתמש בצלב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות [[חבר המדינות]], שבהן אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת. לצורך סימון צוותי הצלה נייטרליים בעת מלחמה מותר השימוש רק בצלב האדום, בסהר האדום או בקריסטל האדום בלא כל תוספת{{הערה|1=פרנסואה בניון, [http://www.law.idf.il/SIP_STORAGE/files/1/301.pdf לקראת פתרון כולל לסוגייתהסמל]}}.

 

 

==ראו גם==