הבדלים בין גרסאות בדף "הסבה"

נוספו 254 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
{{פירוש נוסף|נוכחי=תנוחת ישיבה או שכיבה}}
[[קובץ:Qat man.jpg|ממוזער|ערבי לועס [[קאת (צמח)]] בתנוחת הסיבה, [[צנעא]] 2009]]
'''הֲסִבָּה''' (בכתיב מלא: '''הֲסִיבָּה'''){{הערה|כך הן הצורות הנהוגות בלשון חז"ל. הצורה הסטנדרטית בעברית המודרנית היא '''הֲסָבָה'''. ראו האקדמיה ללשון העברית: [https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-1-משקלים/#target-2794 משקל הַפְעָלָה בגזרות ע"ו והכפולים]}}. היא [[תנוחת גוף|תנוחהתנוחת]] שבה [[אדם]]הישענות ב[[ישיבה (תנוחה)|יושבישיבה]] או חצי-[[שכיבה|שוכב]], על פי רוב על רהיט רך כמו [[מיטה]] עםאו [[כרכורסה]]ים, כאשר הוא נשען בעיקר על צידו השמאלי. התנוחהההסבה נפוצהנעשית ב[[תרבותבדרך ערבית|תרבותכלל הערבית]]לכיוון כיום{{מקור}}שמאל, הייתהכדי נפוצהלאפשר ב[[העתבמקביל העתיקה|עתתנועה העתיקה]]ביד ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], והייתה נהוגה בעיקר בזמן ה[[אכילה]]ימין. ה[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]] אימצה את התנוחה כאחת ממצוות [[ליל הסדר]], כשהיא מסמלת חירות.
 
תנוחת ההסבה מבטאת נינוחות וחופש ואינה מקובלת בפני מקור סמכות. ה[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]] אימצה את ההסבה כאחת ממצוות [[ליל הסדר]] מכיוון שהיא מסמלת חירות.
 
==היסטוריה==
התנוחה נפוצה ב[[תרבות ערבית|תרבות הערבית]] כיום{{מקור}}, הייתה נפוצה ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], והייתה נהוגה בעיקר בזמן ה[[אכילה]]. התנוחה היא מעין שכיבה, שהייתה נפוצה בעיקר בקרב המעמדות המכובדים יותר ב[[יוון העתיקה|יוון]] וב[[רומא העתיקה|רומא]] העתיקות, וסימלה [[סטטוס חברתי|סטטוס]] של נוחות וכבוד{{הערה|Matthew B. Roller, "Dining Posture in Ancient Rome: Bodies, Values, and Status
 
", 2017 Princeton University Press. }}. גם ברחבי המזרח התיכון נהגו אכילת הסבה באותן תקופות בקרב המעמדות הגבוהים. מסיבה זו, לא היה מקובל ש[[עבד]] או בן מעמד נחות אחר, יסב כשהוא נמצא יחד עם אדונו או בעל מעמד גבוה ממנו.
# כאשר ההישענות היא על צד ימין, קיימת סכנה שהאוכל יכנס ל[[קנה הנשימה]] ויגרום לחנק {{הערה|[[רשב"ם]], ב[https://www.sefaria.org.il/Rashbam_on_Pesachim.108a.9.3?lang=he&with=all&lang2=he פירושו] על {{תלמוד בבלי|פסחים|קח|א}} בשם רבותיו}} {{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Why do we recline to our left side at the seder?|כתובת=https://www.chabad.org/holidays/passover/pesach_cdo/aid/660713/jewish/Why-do-we-recline-to-our-left-side-at-the-seder.htm|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-19|אתר=www.chabad.org}}}}.
 
==בהלכות ליל הסדר==
==ביהדות הרבנית==
{{הפניה לערך מורחב|ליל הסדר}}
[[הלכה|ההלכה]] אימצה את תנוחת ההסיבה כתקנה מרכזית שתקנו [[חז"ל|חכמים]] בהלכות ליל הסדר, והיא באה להמחיש את היציאה לחירות משעבוד מצרים. זאת בהתאם לעיקרון ש"חייב אדם לראות את עצמו כאילו '''הוא''' יצא ממצרים". המשנה ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1={{משנה|פסחים|י|א}}}} מדגישה ש"אפילו עני בישראל לא יאכל עד שיסב" - כדי לבטא את חירותו, אף על פי שבדרך כלל אינו רגיל להסב.