הסבה – הבדלי גרסאות

'''הֲסִבָּה''' (בכתיב מלא: '''הֲסִיבָּה'''){{הערה|כך הן הצורות הנהוגות בלשון חז"ל. הצורה הסטנדרטית בעברית המודרנית היא '''הֲסָבָה'''. ראו האקדמיה ללשון העברית: [https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-1-משקלים/#target-2794 משקל הַפְעָלָה בגזרות ע"ו והכפולים]}}. היא [[תנוחת גוף|תנוחהתנוחת]] שבה [[אדם]]הישענות ב[[ישיבה (תנוחה)|יושבישיבה]] או חצי-[[שכיבה|שוכב]], על פי רוב על רהיט רך כמו [[מיטה]] עםאו [[כרכורסה]]ים,. כאשרההסבה הואנעשית נשעןבדרך בעיקרכלל עללכיוון צידושמאל, השמאלי.כדי התנוחהלאפשר נפוצהבמקביל ב[[תרבותתנועה ערבית|תרבותביד הערבית]]ימין. כיום{{מקור}},

תנוחת הייתהההסבה נפוצהמבטאת ב[[העתנינוחות העתיקה|עתוחופש העתיקה]]ואינה ב[[המזרחמקובלת התיכון|מזרחבפני התיכון]],מקור והייתה נהוגה בעיקר בזמן ה[[אכילה]]סמכות. ה[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]] אימצה את התנוחהההסבה כאחת ממצוות [[ליל הסדר]], כשהיאמכיוון שהיא מסמלת חירות.

התנוחה נפוצה ב[[תרבות ערבית|תרבות הערבית]] כיום{{מקור}}, הייתה נפוצה ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], והייתה נהוגה בעיקר בזמן ה[[אכילה]]. התנוחה היא מעין שכיבה, שהייתה נפוצה בעיקר בקרב המעמדות המכובדים יותר ב[[יוון העתיקה|יוון]] וב[[רומא העתיקה|רומא]] העתיקות, וסימלה [[סטטוס חברתי|סטטוס]] של נוחות וכבוד{{הערה|Matthew B. Roller, "Dining Posture in Ancient Rome: Bodies, Values, and Status