מימונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (לחלופין, ]]), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
←במחקר האקדמי: אין אלו כלל טיעוני נגד |
||
שורה 2:
ה'''מִימוּנָה''' הוא [[חג]] [[מנהג (יהדות)|עממי]] של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי [[שביעי של פסח]], ב[[אסרו חג]] (ב[[ישראל]] ב[[כ"ב בניסן]] ובחוץ לארץ ב[[כ"ג בניסן]]). מקור ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] הוא ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] [[יהדות מרוקו]], אך סימוכין לחגיגת המימונה נמצאו רק החל מהמאה ה-18{{הערה|Enkin, Ari (April 13, 2014). "Mimouna: A Moroccan Jewish Celebration". unitedwithisrael.org. Retrieved September 23, 2015.}}{{הערה|שם=שרעבי}}. מסורת החג חודשה בארץ ב-[[1965]]. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מיטב מטעמים, ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון גלימות מוזהבות רקומות ו[[תרבוש]]ים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nofitmoreshet.org/מהי-מימונה/|הכותב=|כותרת=מהי מימונה|אתר=|תאריך=}}}}.
== מקור החג ושמו ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 49809 mimouna celebrations.jpg|טקסט=קערה זו אם הקמח והפולים מסמלת בריאות פרנסה ואושר|ממוזער|260x260 פיקסלים|קערה זו מסמלת את הפריון ומביאה את הבריאות הפרנסה והאושר.]]מקור החג שנוי במחלוקת, ועדיין אין קונצנזוס מחקרי על כך. עם זאת ישנם כמה דעות מרכזיות שניתן למצוא בספרות.
=== במסורת יהדות מרוקו ===
במסורת יהדות מרוקו ניתן למצוא כמה אפשרויות באשר למקור החג ושמו. ראשית היא כי השם נובע מה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ה[[ערבית]] "מָיְמוּן" שפירושה [[מזל]] והצלחה, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. לחלופין נטען כי החג הוא על שמו של אביו של הרמב"ם, רבי מימון, שנפטר ביום זה. מקור אפשרי נוסף הוא הכינוי "מימונה" שהוענק לכיכר הלחם הראשונה שנאפתה לאחר חג הפסח. שני האחרונים נתמכים על ידי הסוציולוגית [[רחל שרעבי]]{{הערה|אם כי היא גם לא שוללת את האפשרות שהלחם קרוי דווקא על שם החג, ולא להפך}}{{הערה|שם=שרעבי|שמעון כהן, [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/274792 אז מאיפה הגיעה לכאן המימונה?], באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2014}}. עוד טיעון שנשמע הוא כי ישנו שד בשם 'מימון' ומטרת החג להפיס את דעתו במיני מתיקה.
=== במחקר האקדמי ===
הבלשן [[אהרן ממן]] סבור כי השם מימונה קשור להיתר להתחתן באסרו חג של הפסח. לדידו חכמי ה[[מגרב]] ראו שבמשך חודשיים לא נערכו חתונות: מ[[פורים]] ועד [[חג הפסח]] מחשש שיישאר [[חמץ]] עד חג הפסח, ומפסח ועד [[ל"ג בעומר]] משום [[מנהגי אבלות בימי ספירת העומר|מנהגי האבילות בימי ספירת העומר]]. משום כך התירו החכמים לערוך חתונות ב[[אסרו חג]] של פסח. לחגיגה זו קראו "לָלַה מימונה", שפירושה "הגבירה בת המזל", כינוי לכלה המיועדת{{הערה|שם=הערה מספר 20180117070347:0|{{צ-ספר|מחבר=אהרון ממן|שם=מימונה-מדרש השם ומנהגי החג|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בתוך: מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה, מוסד ביאליק|שנת הוצאה=תשע"ד|עמ=119|קישור=|oclc=}}}}. את הברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו" הוא מסביר כברכה לזוג הצעיר: "תרוויחו ותהיו מאושרים"{{הערה|[http://www.iba.org.il/bet/?entity=1084127&type=60 רגע של עברית על המימונה], [[רשת ב']] של [[קול ישראל]]}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180117070347:0}}.
דעה נוספת היא של ההיסטוריון [[חיים זאב הירשברג]] שטוען כי מקור
לפי החוקר [[יגאל בן-נון]] ייתכן כי מקורו של חג המימונה הוא בחג של זרם [[אסלאם|אסלאמי]] אלילי בשם gnawa, שפלש למסורת היהודית המרוקאית, התקבל בברכה בתרבות ה[[ישראל]]ית והפך להיות המסיים של [[חג הפסח]]. יהודי מרוקו חגגו עם שכניהם בטקסים זהים, אך עם תכנים שונים שעיקרו את הסממנים ה[[אליל]]יים, והשאירו את השמחה והאמונה כי מדובר ביום ממוזל ומבורך. הבניית החג לתוך המסורת היהודית-ישראלית הפכה אותו לחג שקשור בחג הפסח, כחג ה[[אביב]], תקופת מעבר מ[[חורף]] ל[[קיץ]] התחדשות ה[[טבע]] וגם החיים המסחריים. רבים מיהודי צפון אפריקה התייחסו אליו כתחילתה של שנה חדשה. הוא נחשב כסימן למזל טוב ולרווח כלכלי. הוא היה קשור לפריון חקלאי, להתחלת הקציר של יבולי התבואה. כמו שבתרבויות אחרות נהוג לחגוג חגיגות דומות במועד זה של השנה, כמו למשל חג ה[[נורוז]] ב[[איראן]]{{הערה|[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf יגאל בן-נון על מקורותיה הראשוניים של המימונה]}}.
החוקרת אסתר שקלים טוענת כי מקור החג הוא בחג הנורוז, ראש השנה הפרסי העתיק ששורשו נעוץ בדת אלילית קדומה. לדידה החג אומץ בתחילה לפני כ-1500 על ידי יהדות איראן. מאירן החג התפשט לשאר הקהילות במזרח והגיע גם ליהדות מרוקו{{הערה|[https://m.ynet.co.il/Articles/4511872 אסתר שקלים, כך גנבו המרוקאים את המימונה מהפרסים]}}.
▲עם הזמן החג קיבל גם משמעות דתית בגולה {{דרושה הבהרה}}. הוא נקשר לאמונה, המזכירה את המילה מימונה, בגאולה העתידית של [[עם ישראל]] מן הגלות והחזרה ל[[ארץ ישראל]]. משמעות זאת נקשרת לקישור ה[[תלמוד]]י בין גאולת עם ישראל מידי המצרים על ידי ה' בפסח, בחודש [[ניסן]], לבין הגאולה העתידית מן הגלות והשיבה לארץ. המקור ה[[הלכה|הלכתי]] ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של [[אסרו חג]], שמשמעותו עשיית שמחה בסעודת צאת החג{{דרוש מקור}}.
▲טענה נוספת למטרת החג היא חידוש יחסי האינטראקציה בין הקהילה היהודית והסביבה המוסלמית שנותקו זמנית בשל ההקפדה הרבה על הלכות הפסח. במימונה הייתה חשיבות רבה להכנסת אורחים. כל אחד, [[יהודי]] או [[מוסלמי]], יכלו להתארח, ללא הזמנה. המכרים המוסלמים היו מביאים למכריהם היהודים במתנה מצרכים שונים ביניהם חמץ ו[[קמח]] לאפיית ה[[לחם]] הראשון אחרי הפסח, ו[[מוצרי חלב]], והיהודים מצדם כיבדו אותם במגשים עמוסים בכל טוב. המוסלמים שהגיעו לבתי מכריהם כדי להביא את המצרכים נשארו לעיתים לחגוג איתם את המימונה{{מקור}}.
==מנהגי החג==
| |||