מימונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפי הערך לא ברור באמת מה מקור החג, מה שבטוח שדעות רבות סוברות שלא מקורו ביהדות מרוקו |
|||
שורה 9:
הצעה נוספת היא שהשם מימונה נקשר למילה אמונה המזכירה אותה מבחינה פונולוגית. לפיכך החג מתמקד בגאולה העתידית של [[עם ישראל]] ושיבתו לארץ ישראל. משמעות זאת נקשרת לקישור ה[[תלמוד]]י בין גאולת עם ישראל מידי המצרים על ידי ה' בפסח, בחודש [[ניסן]], לבין הגאולה העתידית מן הגלות והשיבה לארץ{{הערה|[https://www.fede-maroc.com/189578/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 סם בן שטרית, המימונה: חג של הכנסת אורחים ואהבת האדם באתר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.]}}. כמו כן החג נשען עלהגדר ההלכתי של [[אסרו חג]], שמשמעותו עשיית שמחה בסעודת צאת החג.
כמו כן ישנה מסורת על חכם בשם ר' משה עמאר, שהלך להשתטח על קברי צדיקים, ובעת ההשתטחות שמע קול על כך שיהודי עירו בצרות. החכם חזר לעירו וגילה כי כל היהודים נאסרו. לאחר דין ודברים עם הפחה המקומי הוסכם על שחרור היהודים בערב הפסח. בעקבות המאורע קבע החכם את החג בצאת הפסח ונתן לו את שמו{{הערה|[https://www.fede-maroc.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.html טלי שלו וליאת מלכה, סינקרטיזם בחגיגות המימונה בישראל באתר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.]}}.
עוד אפשרות היא שמטרת החג היא חגיגת חידוש יחסי האינטראקציה בין הקהילה היהודית והסביבה המוסלמית שנותקו זמנית בשל ההקפדה הרבה על הלכות הפסח. במימונה הייתה חשיבות רבה להכנסת אורחים. כל אחד, [[יהודי]] או [[מוסלמי]], יכלו להתארח, ללא הזמנה. המכרים המוסלמים היו מביאים למכריהם היהודים במתנה מצרכים שונים ביניהם חמץ ו[[קמח]] לאפיית ה[[לחם]] הראשון אחרי הפסח, ו[[מוצרי חלב]], והיהודים מצדם כיבדו אותם במגשים עמוסים בכל טוב. המוסלמים שהגיעו לבתי מכריהם כדי להביא את המצרכים נשארו לעיתים לחגוג איתם את המימונה{{מקור}}. כמו כן אפשרי שקיומו של חג נוסף זה הוא על שום הזהירות היתרה שהייתה מקובלת במהלך ימות ה[[פסח]]. גם בין היהודים לבין עצמם, היו נזהרים במהלך החג שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני ב[[מנהג]]ים הקשורים להימנעות מ[[חמץ]] וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שהימנעות מאכילה אצל פלוני בפסח לא נבעה מאיבה אלא בשל החומרה, ועתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו{{מקור}}.
| |||