תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של ירעם (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים 7
קידוד קישורים
שורה 2:
[[קובץ:Реклама на Таймс-сквер.jpg|ממוזער|שלטי [[ניאון]] מוארים ב[[כיכר טיימס]]]]'''פרסומת''' היא פעולה שנעשית בדרך כלל בתשלום, אשר מציגה ומקדמת מכירה של [[סחורה]], שירות או רעיון. מקור המילה פרסומת הוא מיוונית: parresia דיבור גלוי או פַּרהֶסְיָה{{הערה|מילון אבן שושן,מהדורה מורחבת ומעודכנת, תשמ"ה, C1988}}, שמשמעו להודיע ברבים. הפרסומת נעשית באמצעי [[תקשורת המונים|התקשורת המסחריים]], ונותן החסות שלה מזוהה{{הערה|קוטלר, פ. והורניק, י. '''ניהול השיווק - המהדורה הישראלית'''. האוניברסיטה הפתוחה, מהדורה תשיעית מעודכנת, 2002, כרך ב' ע' 665}}. מטרת הפרסומת היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, גם אם הן פוגעות בטובתם של הלקוחות{{הערה|[[ג'ורג' אקרלוף]] & [[רוברט שילר]], Phishing for Phools : The Economics of Manipulation and Deception, Princeton University Press, 2015, p. 45}}, באמצעות שכנוע, איזכור, חיזוק [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] ו[[הנעה]] לפעולה. בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, הפרסומת מניחה את קידום מושאה כתכלית בלעדית ומכפיפה את שאר הגורמים - (ה[[אמת (פילוסופיה)|אמת]], השפעה על ה[[קהל]], השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') - לתכלית זו.
 
ההצדקה לקיומה של הפרסומת בשידור, אם כך, אינה במידע שהיא מפיצה, אלא מתוך הכרח, כדי לאפשר את התשתית הכלכלית לשידורי הרשתות המסחריות{{הערה|[http://www.rashut2.org.il/editor/UpLoadLow/מדריך%D720האתיקה%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A%20%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94%20%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9920יוני%202005.pdf מדריך האתיקה של הרשות השנייה 2005, ע' 2]}}. בישראל יש שידורי פרסומת גם ב[[שידור ציבורי|שידור הציבורי]].
 
הפרסומת כענף ב[[כלכלה]] נכללת בתמהיל ה[[תקשורת שיווקית|תקשורת השיווקית]] של ה[[עסק]] (הכולל גם [[יחסי ציבור]], [[קידום מכירות]], [[שיווק ישיר]] ו[[מכירה אישית]]).
שורה 9:
 
==גורמים מאיצי מכירות==
רוב הקונים אינם מודעים לכך שמופעלים עליהם בתהליך הקנייה אמצעים פסיכולוגיים אשר גורמים להם לצרוך ולשלם יותר משהתכוונו.
===מותג===
{{הפניה לערך מורחב|מותג}}
שורה 53:
[[קובץ:Provocative-alternative adve.JPG|300px|ממוזער|פרסום אלטרנטיבי למכירת [[רכב]] העושה שימוש ב[[הומור]] פרובוקטיבי למשיכת תשומת לבו של קהל היעד.]]
 
במקרים מסוימים שימוש בהומור ובהפחדה נחשב אמצעי פרסום טוב{{הערה|[[רם הרשטין]] ''''עובדים עליכם בעיניים!''', מטר, 2013, ע' 113}}.
 
במקרים מסוימים שימוש בהומור ובהפחדה נחשב אמצעי פרסום טוב{{הערה|[[רם הרשטין]] ''''עובדים עליכם בעיניים!''', מטר, 2013, ע' 113}}.
===מועדון לקוחות===
{{הפניה לערך מורחב|מועדון לקוחות}}
שורה 93 ⟵ 92:
* [http://scriptorium.lib.duke.edu/eaa/ פרסום בארצות הברית, 1850–1920] - תערוכה מקוונת.
* [http://www.shapam.co.il/Index.asp?CategoryID=57 פרסומות רדיו ישנות בישראל מאתר שפמ של [[קול ישראל]]]
* [[רמי הסמן]], [http://www.idc.ac.il/publications/files/200.pdf זרם התודעה], מודל MINDSPACE - מאת מוסף מדד המותגים, גלובס, 2005
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/Blogs/Pages/EduBlog-3-Using-Ads.aspx ועכשיו לפרסומות - על הפרסומת בעיתונות היהודית ההיסטורית​]
* {{מסגרות מדיה|אסנת רוט-כהן ודורית צימנד-שיינר|המדיום הוא המסר (הפרסומי)? על דרכי ביטוי יצירתיות בקמפיינים פרסומיים באמצעי תקשורת מסורתיים וחדשים|04PAPER2|14, אביב 2015}}