סנחריב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
מ תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 4:
[[קובץ:Ravshakeh.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מגינים יהודים מול צבאות סנחריב. פרט מתצוגה במוזיאון [[מגדל דוד]]]]
 
'''סַנְחֵרִיב''' (ב[[אכדית]]: '''סִן-אחֵ-אֵרִבּ''', סין (=אל [[הירח]]) פיצה (נתן פיצוי) על האח), ב[[ארמית|ארמית חדשה]] או [[סורית]] חדשה ܣܢܚܪܝܒ) היה בנו ויורשו של [[סרגון השני]] מלך [[אשור]]. עלה לכס המלכות בשנת [[705 לפנה"ס]]. [[שלטון|שלטונו]] היה בלתי יציב, ומלא [[מרד|מרידות]]. המלך פיאר את [[נינוה]] והפכה למרכז העולם ה[[מסופוטמיה|מסופוטמי]], ניהל [[מלחמה]] מפורסמת ב[[ממלכת יהודה|יהודה]], והיה איש ארגון מוצלח. סופו שנרצח בידי בנו [[אדרמלך]] (או בשמו האשורי - ארד-מוליסו) בשנת 681 לפנה"ס בכ’ בכסלו.{{הערה|שם=דברי הימים}}
בנו ויורשו של [[סרגון השני]] מלך [[אשור]]. עלה לכס המלכות בשנת [[705 לפנה"ס]]. [[שלטון|שלטונו]] היה בלתי יציב, ומלא [[מרד|מרידות]]. המלך פיאר את [[נינוה]] והפכה למרכז העולם ה[[מסופוטמיה|מסופוטמי]], ניהל [[מלחמה]] מפורסמת ב[[ממלכת יהודה|יהודה]], והיה איש ארגון מוצלח. סופו שנרצח בידי בנו [[אדרמלך]] (או בשמו האשורי - ארד-מוליסו) בשנת 681 לפנה"ס בכ’ בכסלו.{{הערה|שם=דברי הימים}}
 
==שמותיו==
השם "סנחריב" הוא הטיה עברית של שמו של המלך האשורי. באכדית שמו נהגה כך - סִן-אַחֵ- אֵרִבּ.
 
מעבר להיותו [[שם תאופורי]] (כזה המכיל אלמנט דתי), שמו של סנחריב, כמו שמות מסופוטמיים רבים, הוא למעשה [[משפט פועלי]] בן שלושה מרכיבים{{הערה|J. black, A. George & N. Postgate (ed),"A Concise Dictionary of Akkadian", PP: 8, 303|שמאל=כן}} - [[סין (אל)|סין]] (=אל הירח המסופטמי) - [[נושא (דקדוק)|נושא]] המשפט. אח (=בן לאותם הורים, כבעברית - אשר היא שפה שמית גם כן) - מילה הבאה עם [[יחסה|יחסת הדאטיב]] המציינת מושא עקיף. וה[[פועל (בלשנות)|פועל]] אריב - (גוף שלישי, יחיד, זמן עבר של הפועל riʔabum שמשמעותו לפצות, לתת כפיצוי) - המופיע כנהוג באכדית, בסוף המשפט. בניגוד למקבילו העברי, הוא אינו מצריך מילת יחס.
 
מכאן שהתרגום של השם מאכדית יהיה "(האל) סין פיצה (ב)אח".
שורה 25 ⟵ 24:
==המלחמה ביהודה==
{{ערך מורחב|מסע סנחריב בארץ ישראל}}
בשנת [[705 לפנה"ס]], בעקבות מותו של המלך [[סרגון השני]], פרצה שורת מרידות בכל רחבי האימפריה. בין השאר מרד רב ממדים במערב האימפריה האשורית שלובה על ידי ה[[מצרים העתיקה|מצרים]]. סנחריב, המלך החדש של אשור, דיכא ראשית כל את המרידות בבבל (ר' המשך הערך) ורק בשנת [[701 לפנה"ס]] התפנה לטפל במרד שבמערב האימפריה. הוא צעד למערב בראש כח של כ-200,000 איש{{מקור}}. [[צידון]] וערים [[פניקיה|פניקיות]] אחרות נכבשו, למעט [[צור (לבנון)|צור]]. גם [[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]], [[עמון]], [[מואב]] ו[[אדום (עם)|אדום]] נכנעו. ואולם, [[חזקיהו]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]], סירב להיכנע לאשור. יחד עם נסיכי [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] ו[[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]] התריסו כנגד הצבא האשורי, ובטחו בביצוריהם, בעזרת [[מצרים העתיקה|מצרים]] ובמקרה היהודי, בעזרת [[אלוהים (יהדות)|האלוהים]] במערכה נגד אשור. סנחריב ניצח את בני הברית המצריים והחל לצעוד ל[[ירושלים]], כאשר בדרך כבש 46 [[עיר|ערים]] [[ביצורים|בצורות]], ובהן [[תל לכיש|לכיש]], ושלח לגלות כ-200,150 נפש. [[מנסרת טיילור]], היא מנסרת סנחריב, מתארת את מסעו של סנחריב ליהודה:
 
{|