חולדה הנביאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חוקרת דיבוקים (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Pelagia Grave 2.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קבר חולדה הנביאה]]
חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הייתה נביאה ב[[תנ"ך]], בימי המלך [[יאשיהו]]. חולדה ניבאה נבואת זעם כיוון שהעם חטא, אך הבטיחה ליאשיהו שהיא לא תתקיים בזמנו. שמה
== איזכור שמה בתנ"ך ==
שמה של הנביאה מוזכר בתנ"ך פעמיים בלבד.
== הרקע לנבואתה ותוכנה ==
שורה 24:
== חולדה במסורת חז"ל ==
מלבד האמור בתנ"ך מוסרים חז"ל פרטים נוספים על חולדה הנביאה. חולדה נמנית בתלמוד
על פי
במספר מקומות, חז"ל מנסים להסביר מדוע חולדה כאישה קיבלה נבואה, ואיך ייתכן שהמלך יאשיהו פנה אליה ולא לירמיהו, למרות שפעלו באותה התקופה. תמיהתם של חז"ל מובנת: בתנ"ך ישנן רק ארבע נשים עליהן
בתלמוד ה[[תלמוד בבלי|בבלי]], נשאלת השאלה מדוע חולדה ניבאה בימיו של ירמיהו, ומדוע יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו. לשאלות אלו ניתנות מספר תשובות{{הערה|מגילה יד ע"ב}}:
{{ציטוט|תוכן=רבי זעירא אומר: תדע לך כח הצדקה, בא וראה משלום בן תקות שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום, ומה היה עושה היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו, ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו, שנאמר וילך חלקיהו הכהן אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקות.}} ▼
כלומר, על פי מדרש זה, חולדה זכתה בנבואה משום צדיקותו של בעלה, שלום בן תקות. בדרך זו מתרץ המדרש מדוע הוזכר בעלה של חולדה בצמוד לשמה. ▼
[[רב (אמורא)|רב]] טען שחולדה הייתה קרובת משפחתו של ירמיה, ולכן ירמיה "לא היה מקפיד עליה". כלומר, ירמיה איפשר לה להתנבא, או העלים עין מכך. לפי [[רבי יוחנן]], יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו מפני שירמיהו לא היה בעיר. לעומת זאת, [[רב שילא|רבי שילא]] טען שהפניה לחולדה הייתה מפני שהנשים הן רחמניות: יאשיהו ידע שהוא עומד לקבל נבואה קשה והעדיף לקבל אותה מאישה מתוך תקווה שכך יקבל תשובה מרוככת יחסית.
שורה 40 ⟵ 35:
מדרש נוסף מתייחס לשמה של חולדה הנביאה: {{ציטוטון|אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא, זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך.}}{{הערה|מגילה יד ע"ב}}{{הערה|רב נחמן טוען ש"לא נאה היהירות לנשים", מה שעשוי אולי לחזק את הטענה שחז"ל התקשו לקבל נשים כנביאות.}}
▲ב[[פרקי דרבי אליעזר]] (פרק לג) מסופר בזכות מה זכתה לנבואה:{{ציטוט|תוכן=רבי זעירא אומר: תדע לך כח הצדקה, בא וראה משלום בן תקות שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום, ומה היה עושה היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו, ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו, שנאמר וילך חלקיהו הכהן אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקות.}}
[[רש"י]]{{הערה|דברי הימים ב פרק לד פסוק כב}} מביא שלחולדה הייתה לשכה סמוכה ל[[לשכת הגזית]] (מושב ה[[סנהדרין]]) שהייתה פתוחה כלפי חוץ וסתומה כלפי הסנהדרין מפני ה[[צניעות]]. במקום אחר{{הערה|מלכים ב פרק לד פסוק כב.}} הוא מביא שהייתה יושבת בין שני [[שערי חולדה]] שנקראו לדעתו על שמה. הוא אף טוען שחולדה הייתה מלמדת את הזקנים תורה שבעל פה, על פי המילים {{ציטוטון|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה|{{תנ"ך|מלכים ב|כב|יד|קצר=כן}}}}:▼
▲
▲[[רש"י]]{{הערה|דברי הימים ב פרק לד פסוק כב}} מביא שלחולדה הייתה לשכה סמוכה ל[[לשכת הגזית]] (מושב ה[[סנהדרין]]) שהייתה פתוחה כלפי חוץ וסתומה כלפי הסנהדרין מפני ה[[צניעות]]. במקום אחר{{הערה|מלכים ב פרק לד פסוק כב.}} הוא מביא שהייתה יושבת בין שני [[שערי חולדה]] שנקראו לדעתו על שמה. הוא אף
:{{ציטוטון|בבית אולפנא. שער יש בעזרה ששמו שער חולדה (במסכת מדות לד א). ויש שפותרים "במשנה" חוץ לחומה, בין שתי החומות, שהיא משנה לעיר. במשנה הייתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור והיא היא המשנה.}} מוסיף "[[הגהות רבי עובדיה הנביא]]" בפירושו על רש"י: {{ציטוטון|מ"אלה הדברים" עד "לעיני כל ישראל" וכן כל הדברים הנכפלים בתורה, דרשה ברבים וגלתה העונשים והגלויות הנכפלים לעוברים על סודו ורמזי התורה סוד מישרים.}}
במדרש [[בראשית רבתי]] <ref>בראשית רבתי, [[פרשת חיי שרה]]
== קבר חולדה ==
| |||