חרות - התנועה הלאומית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסיעת יחיד
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג)
שורה 19:
ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות לכנסת ה-15]] התמודדה במסגרת [[האיחוד הלאומי]], יחד עם [[מפלגת מולדת|מולדת]] ו[[מפלגת תקומה|תקומה]], אך למרות הציפיות הרבות זכתה הרשימה המשותפת החדשה לארבעה מנדטים בלבד. כתוצאה מהכישלון פרש [[בנימין זאב בגין]] מהחיים הפוליטיים, וכראש המפלגה נבחר נציגה היחיד בכנסת, מיכאל קליינר.
 
ב[[הבחירות לכנסת השש עשרה|בחירות לכנסת השש עשרה]] רצה המפלגה בנפרד, והציבה כמספר 2 את [[ברוך מרזל]] מ[[חברון]]. גם אנשי מפלגת [[ימין ישראל]] הקטנה הצטרפו לרשימה, ונציגיהם שובצו במקומות החמישי והשביעי. לבסוף זכתה הרשימה ב-36,202 קולות אך לא עברה את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] שהיה אז 47,226 (1.5% מהקולות הכשרים). בבחירות אלה עשתה המפלגה שימוש תעמולתי בהמנון "[[התקווה]]", כאשר הציגה גרסה שלו כ[[ג'ינגל]] בחירות. את מילות "התקווה" החליפו מילים בערבית קלוקלת שהציגו מסר של השתלטות ערבית על מדינת ישראל{{הערה|1=[http://www.tikshurim.co.il/examples.aspx?p=3 הג'ינגל של חרות - התקווה בערבית], תיקשורים יחסי ציבור}}. הג'ינגל נפסל על ידי יו"ר [[ועדת הבחירות המרכזית]], השופט [[מישאל חשין]] וערעור ל[[בית המשפט העליון]] על הפסילה נדחה ברב דעות{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/120/002/A04/{{פס"ד עליון|קישור=03002120.a04.htm |סוג=בג"ץ 212/03]|עותר=|משיב=}}}}. הדיון סביב פסילת הג'ינגל והעתירה לבג"ץ זכה לסיקור תקשורתי ושביעות רצון מצד אנשי יחסי הציבור של המפלגה.
 
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2003 התמודדה המפלגה בבני ברק במשותף עם האיחוד הלאומי מולדת ותקומה אך נשארה מחוץ למועצת העיר.