מעצר ימים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג)
בעקבות דף השיחה
שורה 1:
'''מעצר ימים''' או בהגדרתו הפורמלית, '''מעצר לצורכי חקירה''', הוא [[מעצר]] ראשוניטרם הגשת [[כתב אישום]], טרוםשהוא ניהולותחילתו של הליך משפטיההליך הה[[משפט פלילי|משפטי פלילי]]. שמו ניתן לו כיוון שהוא מוגבל למספר מרבי של ימים. ככלל, [[מעצר]] הוא כלי שיצר החוק לצורך שאינושלא נועדלשם ל[[ענישה]], אלא למניעת שיבוש מהלך החקירה או ביצוע עבירות נוספות על ידי אדם החשוד בביצוע מעשה פלילי. לאחר מעצר ימיםראשוני הואשאורכו מעצרעד שמתבצע24 לפנישעות, הגשתרשאית [[כתבהמשטרה אישום]]לבקש נגדמעצר ימים של החשוד, כיוון שטרם מוצתה החקירה. הפרוצדורה מוגדרת ב[[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)]].
 
==ההליך הפורמלי==
הרשאים להחליט על מעצר ימים, הם [[בית המשפט]] וה[[משטרה]]. {{סחפ|סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|סעיף 4|סעיף 4 לחוק}} קובע עדיפות לכך שמעצרו של אדם יהיה מלכתחילה בצו [[שופט]]. אולם, קיימים מצבים המפורטים {{סחפ|סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}}, בהם יש למשטרה סמכות לעצור בלא צו, אלא בשל חשד לביצוע עבירה, שיבוש הליך חקירה ועוד.
 
כאשר שוטר מוסמך מחליט לבצע מעצר, עליו על פי {{סחפ|סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|סעיף 25|סעיף 25 לחוק}}, להביא את החשוד לתחנת המשטרה, שם ייבדק על ידי הקצין הממונה על חקירות אשר יקבע האם לשחרר את העצור או שאכן קיימת עילה למעצרו. עילת המעצר מוגדרת ב{{סחפ|סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|סעיף 13|בסעיףסעיף 13 לחוק}}. {{סחפ|סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|סעיף 29|סעיף 29 לחוק}} קובע כי במידהכאשר והחליטהחליט הקצין הממונה שישנה עילה, עליו להביא את החשוד בפני שופט [[בתי המשפט בישראל#בית משפט השלום|ביהמ"שבית משפט השלום]] עדתוך 24 שעות, על מנת שיינתן [[צו מעצר]] באישור ביהמ"ש. אישור זה יינתן במידהאם וביהמ"שבית המשפט יקבע שקיימת עילה להארכת מעצר לצורך ביצוע הליכי חקירה, מכוח {{סחפ|סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|סעיף 13|סעיף 13 לחוק}}. במהלך הדיון בבית המשפט, יש לחשוד זכות לטעון לטובתו, בעצמו או באמצעות [[עורך דין|עורך דינו]].
יש לציין כי במהלך הדיון בבית המשפט, יש לחשוד זכות לטעון לטובתו, בעצמו או באמצעות [[עורך דין|עורך דינו]].
 
פרק הזמן המרבי למעצר ימים הוא 30 יום לפי חוק, אלא במקרים בהם אישר [[היועץ המשפטי לממשלה]] בקשה לתקופת מעצר נוספת. אישור כזה ייעשה בדרך כלל במקרים בהם יש חשש כי החשוד עודנו עלול לבצע מעשים פלילים נוספים או יפגע בחקירה. לאחר 75 ימים, רק ל[[בית המשפט העליון]] סמכות להאריך את המעצר ומקרים כאלו הם נדירים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16021000.m04|סוג=בש"פ|עותר= מדינת ישראל|משיב= ואיל מוטלק|ניתן ב=14 במרץ 2016}}}}.
 
==תנאים לביצוע==
שורה 19 ⟵ 18:
 
==זכויות החשוד בתקופת מעצר הימים==
לחשוד זכות להיפגש עם עורך דינו בהיותו במעצר. יתר על כן, אם אין בידי החשוד אמצעים לשכור עורך דין עקב מצבו הכלכלי, יוכל החשוד להגיש בקשה למנות לו עורך דין מטעם המדינה, ללא תשלום. הפגישה עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה בינו לבין החשוד. אולם, המשטרה יכולה להחליט על דחיית הפגישה של החשוד עם בא כוחו במקרים חריגים כגון: כשהחקירה נמצאת בעיצומה והפסקתה עלולה לסכנה, כשיש חשש לסיכול מעצר חשודים אחרים, כשקיים חשש לסיכון חיי אדם וכדומה.
 
כל חשוד זכאי לתנאי מעצר הולמים. קרי, כי בתא המעצר יהיו תנאי תברואה הולמים, יסופקו טיפולים רפואיים ותנאי השגחה מיוחדים. אולם, המשטרה יכולה להגביל זכות זו לצורכי החקירה. בפ"ד מדינת ישראל נ' פלוני{{הערה|ב"ש (רמלה) 1816/98 מדינת ישראל נ' פלוני}} החליט בית המשפט לשחרר חשוד ממעצר עקב תנאי מעצר שאינם נאותים.
 
== לקריאה נוספת ==