יוסף תמיר – הבדלי גרסאות

ב־[[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] עם משפחתו, וגר ב[[פתח תקווה]]. הוא למד בבית הספר פיק"א בפתח תקווה, ואת לימודי התיכון סיים בגימנסיה ע"ש [[אחד העם]] בעיר. החל ללמוד ב[[בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה]] ב[[תל אביב]], אך עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול|המאורעות]] ב־[[1936]] נאלץ להפסיק את לימודיו.

בשנות העשרים לחייו עבד תמיר כעיתונאי בעיתון "[[הארץ]]", ומטעמו יצא ב־[[1935]] לשליחות ב[[לבנון]] וב[[סוריה]]. עד [[1945]] עבד ככתב בעיתונים "[[פלסטיין פוסט]]", "[[ידיעות אחרונות]]" ו"[[הבוקר]]" ושימש ככתבכ[[כתב צבאי]] בתקופת [[מלחמת העצמאות]].

ב־[[1940]] ייסד את "[[התאחדות בני המושבות]]", יחד עם [[עזרא איכילוב]], אליהו יגנס ואחרים, ובשנת 1945 נבחר לתפקיד מזכלמזכ"ל "האיחוד האזרחי", התארגנות המעסיקים הפרטיים. תמיר כיהן כ[[מזכ"ל]] הסתדרות הציונים הכללים, לימים [[המפלגה הליברלית הישראלית]]. ב־[[1965]] היה ממקימי [[גח"ל]], רשימה שהוקמה על ידי [[תנועת החרות]] והמפלגה הליברלית לקראת [[הבחירות לכנסת השישית]], מטעמה נבחר לראשונה לכנסת. באותן שנים, שימש גם כחבר הנהלת [[עיריית [[תל אביב]] ועמד בראש הסיעה הליברלית בה.

ב־[[30 באוגוסט]] [[1966]] נחנך בטקס חגיגי [[משכן הכנסת]], זמן קצר לפני ש[[רשות השידור]] החלה לשדר בטלוויזיה. תמיר היה היחיד שתיעד את הטקס בצילום וידאו, והצילום שודר לראשונה בסרט התעודה "40 שנות משכן הכנסת" ב[[ערוץ הכנסת]]. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-8]], נמנה תמיר עם מייסדי מפלגת [[הליכוד|מפלגת הליכוד]], שהייתה רשימה משותפת לתנועות גח"ל, [[הרשימה הממלכתית]], [[המרכז העצמאי]] ו[[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]], והוקמה לאחר שקצה נפשם של אנשי הימין בהפסדיהם ובניצחונות [[מפא"י]] בבחירות לכנסת.

תמיר התגורר ב[[תל אביב]].

בשנת 2009 תמיר הלך לעולמו, בן 94 היה במותו. הוא הובא לקבורה ב[[הר המנוחות]] בירושלים.{{הערה|{{גלעד|U0FdQg}}}}

ב־[[1970]] ייסד את הוועד העל־סיעתי ל[[אקולוגיה]]. בשנת [[1972]] ייצג את הכנסת בוועדת [[האו"ם]] הראשונה על סביבת האדם שהתקיימה ב[[סטוקהולם]], ובשנת [[1975]] הקים את ארגון הגג של שוחרי איכות החיים והסביבה, "[[חיים וסביבה]]", בראשו עמד. ב־[[1991]] יזם את הקמת פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה ושימש כנשיאו. נמנה עם מייסדי הביטאון "ירוק כחול לבן", ושימש חבר במוסדות בינלאומים הפועלים למען איכות הסביבה. בשנת [[1983]] זכה ב[[פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים]]. ב־[[2008]] נמנה עם הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם [[המשרד להגנת הסביבה]].{{הערה|[[{{הארץ|צפריר רינת]], [http://www.haaretz.co.il/1.1554284 |אות מפעל חיים ל-12 "אבירי הסביבה"], [[הארץ]], |1.1554284|4 באוגוסט 2008}}.}}

לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] תמך בהקמת [[התנועה הירוקה]] והוצב במקום ה־119 האחרון והסמלי ברשימת "התנועה הירוקה־מימד" לכנסת.{{הערה|1=אייל דץ, [http://news.walla.co.il/?w=//1388427 הירוקה החדשה], [[וואלה!]] חדשות, 30 בנובמבר 2008.}}

בשנת 2008 נעשה סרט קצר אודותיו. הסרט "זעקי ארץ אהובה", (בבימויו של [[יגאל לרנר]]), מגולל את סיפורו של יוסף תמיר, שכבר בשנות החמישים והשישים התריע על הנזק שגורם הפיתוח הבלתי-מרוסן לסביבה בישראל ולבריאות התושבים.{{הערה|1=[http://hasviva.co.il/?p=2541 הקרנת בכורה "זעקי ארץ אהובה"] באתר "הסביבה", 24 בנובמבר 2008}}.