יוסף תמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצבת תבנית מנהיג |
מ הגהה |
||
שורה 26:
תמיר נולד בשם יוסף קְבֶנְצֶל (מאוחר יותר [[עברות|עברת]] את שם משפחתו ל"תמיר") בעיר [[ברדיצ'ב]] שבדרום-מערב [[האימפריה הרוסית]] (כעבור זמן קצר ב[[הרפובליקה העממית של אוקראינה|רפובליקה העממית של אוקראינה]], ולאחר שנים ספורות ב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית]], אחת מ[[רפובליקות ברית המועצות]]), ל[[רופא]] ד"ר נפתלי קבנצל{{הערה|{{תדהר|5|2184|ד"ר נפתלי קבנצל}}.}} (מראשוני [[אסירי ציון]] בברית המועצות) ולעליזה לבית יוֹשְפֶּה. הוא קיבל חינוך מסורתי ב[[תלמוד תורה|חדר]] ב[[ויניצה|וויניצה]].
ב־[[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] עם משפחתו, וגר ב[[פתח תקווה]]. הוא למד בבית הספר פיק"א בפתח תקווה, ואת לימודי התיכון סיים בגימנסיה ע"ש
בצעירותו היה פעיל ב[[מכבי (ספורט)|תנועת מכבי]], שהייתה בעלת זיקה להסתדרות [[הציונים הכלליים]], ואף זכה בשלוש מדליות ב[[המכביה#המכביה הראשונה|מכביה הראשונה]] ב־[[1932]].
בשנות העשרים לחייו עבד
בשנת [[1939]] נישא לנעמי לבית מָנֶביץ, והיה אב לשניים: דיצה ונפתלי.
ב־[[1940]] ייסד את "[[התאחדות בני המושבות]]", יחד עם [[עזרא איכילוב]], אליהו יגנס ואחרים, ובשנת 1945 נבחר
ב־[[30 באוגוסט]] [[1966]] נחנך בטקס חגיגי [[משכן הכנסת]], זמן קצר לפני ש[[רשות השידור]] החלה לשדר בטלוויזיה. תמיר היה היחיד שתיעד את הטקס בצילום וידאו, והצילום שודר לראשונה בסרט התעודה "40 שנות משכן הכנסת" ב[[ערוץ הכנסת]]. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-8]]
ב־[[31 בדצמבר]] [[1979]] פרש מהליכוד והצטרף לתנועה לשינוי וליזמה ([[מפלגת שינוי|שינוי]]), מטעמה כיהן כחבר [[הכנסת התשיעית]], עד שפרש ב־[[11 במאי]] לסיעת יחיד. לטענתו, לא התמודד פעם נוספת כיוון שהתנגד ל[[התנחלויות]].
שורה 42:
תמיר היה מיוזמי חוק [[נציב תלונות הציבור]], חוק [[נציב קבילות החיילים]], מבקר העיריות, חוק הניקיון, חוק שיפוץ בתים, שיקום מחצבות נטושות, נציג ציבור במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, [[הריסת מבנים|הריסה]] מנהלית של בנייה בלתי חוקית וחוקים סביבתיים נוספים.
בשנת 2009
==פועלו בתחום איכות הסביבה==
תמיר כונה "מר סביבה הישראלי" בזכות פועלו למען [[איכות הסביבה]]. כחבר הכנסת, עמד בראש ועדת המשנה לאיכות הסביבה ובראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. ב־[[1968]] יזם את הקמתה של [[המועצה לישראל יפה]] הפועלת למניעת מפגעים סביבתיים, הוכר כיקיר המועצה, ואף זכה [[טקס הדלקת המשואות|להשיא משואה]] בערב [[יום העצמאות]] בשל פועלו למען הסביבה.
ב־[[1970]] ייסד את הוועד העל־סיעתי ל[[אקולוגיה]]. בשנת [[1972]] ייצג את הכנסת בוועדת [[האו"ם]] הראשונה על סביבת האדם שהתקיימה ב[[סטוקהולם]], ובשנת [[1975]] הקים את ארגון הגג של שוחרי איכות החיים והסביבה, "[[חיים וסביבה]]", בראשו עמד. ב־[[1991]] יזם את הקמת פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה ושימש כנשיאו. נמנה עם מייסדי הביטאון "ירוק כחול לבן", ושימש חבר במוסדות בינלאומים הפועלים למען איכות הסביבה. בשנת [[1983]] זכה ב[[פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים]]. ב־[[2008]] נמנה עם הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם [[המשרד להגנת הסביבה]].{{הערה|
לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] תמך בהקמת [[התנועה הירוקה]] והוצב במקום ה־119 האחרון והסמלי ברשימת "התנועה הירוקה־מימד" לכנסת.{{הערה|
בשנת 2008 נעשה סרט קצר אודותיו. הסרט "זעקי ארץ אהובה", (בבימויו של [[יגאל לרנר]]), מגולל את סיפורו של יוסף תמיר, שכבר בשנות החמישים והשישים התריע על הנזק שגורם הפיתוח הבלתי-מרוסן לסביבה בישראל ולבריאות התושבים.{{הערה|
במרץ 2014 הוחלט לקרוא על שמו את בית הספר הירוק שבשכונת "מרום ראשון" החדשה שבראשון לציון.{{הערה|[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/1/51/21/11-XHrU2zct0X.png בית הספר "תמיר"]}} ביולי 2014 נקראה על שמו רחבה בצפון תל אביב.
|