המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 25459815 של בן נחום (שיחה) חפש בהמשך הערך ותמצא מקורות רבים.
שורה 143:
נרקיס הנחה את אורי בן ארי לבצע הבקעה בשני צירים: האחד, מ[[מעלה החמישה]] אל [[גבעת הרדאר]] (שעליה שוכן כיום היישוב [[הר אדר]]), והשני מ[[הקסטל]] אל מוצבי הלגיון ב[[הר אחירם|שייח עבד אל עזיז]]{{ביאור|כיום נקראת הגבעה הר אחירם.}}, ומשם ימשיך אל המוצב ב[[נחל לוז#חורבת לוזה|חירבת לאוזה]] ואל [[בית סוריכ]]. שני הכוחות הפורצים יוכלו לחבור בכפר בידו, וממנו לנוע מזרחה ל[[נבי סמואל]] ולבית חנינא, על במת ההר. בכל ציר היה אמור לפרוץ אחד מגדודי ה[[חרמ"ש]] של החטיבה. הגדוד השלישי של החטיבה, גדוד הטנקים והסיירת החטיבתית היו אמורים להיות בעתודה בקסטל, לניצול ההצלחה{{הערה|ברוכי, עמ' 29 - 31.}}.
 
המח"ט בן ארי היה למוד ניסיון מקרבות [[מלחמת העצמאות]] בגזרה זו. בקרבות אלה היה בן ארי מפקד פלוגה בגדוד החמישיהרביעי של [[חטיבת הראל]], שהשתתף בניסיון לכיבוש גבעת הרדאר ונבי סמואל באפריל [[1948]]; הניסיון נכשל באבדות כבדות לישראלים. הוא חשש כי הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות יחזרו על עצמם: שני הגדודים הפורצים עלולים להיכשל בהבקעת הקו הירדני, או להתעכב ולא להצליח להתגבר בזמן על המוצבים הירדניים. כתוצאה מכך עלול גדוד הטנקים להתעכב, ולא יצליח להגיע בזמן לתל אל פול. בשל כך החליט בן ארי לשנות את תפקידו של כוח העתודה, והטיל עליו לנסות ולפרוץ ציר שלישי, שיגיע ישירות אל בית חנינא. על הסיירת הוטל התפקיד להבקיע ישירות אל [[בית איכסא]] כדי להחזיק את ציר התנועה של הגדודים האחרים{{הערה|ברוכי, עמ' 30 - 32.}}.
 
למרות הקשיים הרבים בתנועה מבן שמן לפרוזדור ירושלים, הצליחה החטיבה להגיע בזמן לתחילת הפעולה. בשעה 17:15 החלו הטנקים בירי אל המוצבים הירדניים, ובמקביל החלה הפגזה ארטילרית של מרגמות כבדות על היעדים והפצצה אווירית. בשעה 18:00 החלה ההסתערות הרגלית{{הערה|ברוכי, עמ' 40; נרקיס, עמ' 136 - 138.}}.