ברית הקנאים – הבדלי גרסאות

סערה נוספת עורר המעצר המנהלי, תוך שימוש בתקנות ההגנה לשעת חירום, ששימשו את שלטונות [[המנדט הבריטי]] כנגד אנשי [[היישוב]] בימים שלפני קום המדינה. בדיון סוער שהתקיים בכנסת לאחר מעצר החשודים העלו חברי כנסת רבים מן ה[[אופוזיציה]], ובהם [[מנחם בגין]], אנשי [[מפ"ם]] ואנשי [[החזית הדתית המאוחדת|החזית הדתית]] את טענותיהם כנגד הפעלת "סעיף 111" למעצרם המנהלי של אנשי המחתרת.{{הערה|1={{דבר||אין להפקיר את ביטחון המדינה והדמוקרטיה|1951/05/22|00100}}}} [[משה שרת]] השיב כי כאשר מדובר במעשים כה חמורים, יש מקום להשתמש בחקיקת החירום על מנת להגן על הדמוקרטיה. שרת כינה את ההתארגנות "ארגון [[טרור]]יסטי" וקבע כי {{ציטוטון|זהו קשר בהיחבא, קונספירטיבי, נגד חוקי המדינה ונגד ביטחון המדינה. זהו נסיון להשליט אלמות במקום החוק בחיינו הציבוריים.}}{{הערה|1={{דבר||ארגון טירוריסטי תכנן מעשי חבלה בכנסת ובמוסדות הממשלה|1951/05/22|00101}}}} בסיומו של הדיון הסוער החליטה הכנסת לבטל את תקנות שעת החירום, ולחקוק חוק חדש להגנת המדינה, וזאת ברוב של 53 כנגד 49 חכ"ים.{{הערה|1={{דבר||הכנסת החליטה על ביטול התקנות לשעת חירום והכנת חוק חדש להגנת המדינה|1951/05/23|00100}}}} נקבע אף הרכבה של ועדת שרים בראשות שר הפנים [[חיים משה שפירא]] שתפקידה "לברר את כל השאלות הכרוכות בהפעלת 'הסעיף 111' כנגד קבוצת הצעירים החשודים במעשי אלמות"{{הערה|1={{דבר||נקבעה ועדת השרים בקשר להפעלת סעיף 111 כנגד חשודי "ברית הקנאים"|1951/05/25|00108}}}} החלטה זו הייתה הצהרתית בלבד, והתקנותהתקנות נותרונשארו בתוקפןבתוקף עדשנים היום.רבות, ועדתוועדת השרים לא מסרה מסקנותיה. לימים, תקנה 111 ותקנות הקשורות אליה בוטלו עם חקיקת [[חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)]] בשנת [[1979]], תקנות רבות אחרות בוטלו עם חקיקת [[חוק המאבק בטרור]] בשנת [[2016]], וחלק מהתקנות נותרו בתוקפן עד היום.