הר געש – הבדלי גרסאות

חרוט אפר הוא הצורה הנפוצה ביותר של הר געש וגובהו אינו עולה בדרך-כלל על כמה מאות מטרים. החרוט נוצר מנפילת [[טפרה]] – [[חומר פירוקלסטי]] המועף מצינור ההזנה לאוויר ושב ונוחת על הקרקע. שכבות החומר נערמות מסביב ללוע בפליטה מחזורית, וביניהן ניתן לעיתים למצוא שכבות לבה. החלקיקים אינם מלוכדים, וגודלם הולך וקטן ככל שמרחקם מהר הגעש גדל. הטפרה – [[בזלת]]ית או [[אנדזיט]]ית – נפלטת לרוב ב[[התפרצות געשית#התפרצות סטרומבוליאנית|התפרצות סטרומבוליאנית]] ובונה הר געש שמדרונותיו ישרים ותלולים שבמרכזו לוע רחב. חרוטי אפר נקראים גם "חרוט [[טוף]]" ו"חרוט [[סקוריה]]" בשל הרכבם. הרי געש שנוצרו באופן זה הם [[הר פרס]], [[הר בנטל]] ו[[הר אביטל]] ב[[רמת הגולן]]. הר הגעש [[סרו נגרו|סֶרוֹ נֶגְרוֹ]] (Cerro Negro) ב[[ניקרגואה]] נחשב לחרוט האפר הפעיל ביותר בהיסטוריה, אולם המפורסם בהם הוא [[פריקוטין]] – חרוט טוף וסקוריה ב[[מקסיקו]] שהיווצרותו ב-1943 התרחשה למול עיניהם של איכרים[[איכר]]ים תושבי כפר סמוך.