שער הרחמים – הבדלי גרסאות

בשנת [[628]], עבר דרכו הקיסר הביזנטי [[הרקליוס]] בראש תהלוכה גדולה, בה הושב הצלב של [[כנסיית הקבר]] למקומו [[ירושלים בתקופה הביזנטית|בירושלים]]. הצלב, שעל פי המסורת, זוהה בידי הלנה אמו של הקיסר הביזנטי [[קונסטנטינוס]], כצלב שעליו נצלב [[ישו]], נשדד על ידי הפרסים כאשר כבשו את העיר בשנת [[614]], והשבתו נחשבה לניצחון גדול לנוצרים. מבנה השער אינו מתאים לשמש כשער הגנה משום שהוא רחב, הכניסה עליואליו היא חזיתית (ולא הזוויתבזווית, כבשער מגן) וכיוון שמכה אחת של [[איל ניגוח]] בעמודותבעמוד המרכזי תמוטט את כולו.{{הערה|J. Fergusson, An Essay on the Ancient Topography of Jerusalem, London, 1847 pp.99-100}}{{הערה|Dan Bahat, "The Golden Gate and the Date of the Madaba Map", in: The Madaba Map Centenary 1897-1997, Jerusalem 1999, pp. 255}} לפיכך, מדובר ככל הנראה ב[[שער ניצחון]] שנבנה בשלהי התקופה הביזנטית לציון נס השבת הצלב על ידי הרקליוס. אולם, כעשור לאחר מכן ([[638]]) נפל השלטון הביזנטי-נוצרי עקב [[הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל]]. כאשר ביקש ה[[ח'ליף]] [[עבד אל-מלכ]] לבצר עתאת הר הבית על מנת להקים בו את [[כיפת הסלע]], היווה השער אתגר. במקום להרסו, הוא שולב בחומת המתחם המשוקמת ונאטם, משום שהשארתו פרוץ היוותה סיכון ביטחוני.{{הערה|שלומית גרא, שער הזהב בירושלים: שער הרחמים [עבודת מחקר לקבלת תואר דוקטור], תל אביב 1986, עמ' 5}} מול השער האטום התקיימו באותה תקופה תפילות של יהודים [[יהדות קראית|קראים]], כפי שמשתקף במסמכים מן [[הגניזה הקהירית]].{{הערה|[[יהושע פראוור]], "גלגולי השכונה היהודית בירושלים בתקופה הערבית", בתוך: [[אלי שילר]] (עורך), '''תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית''', '''[[אריאל (כתב עת)|אריאל]]''' 83-84 (1992), עמ' 97 ; [[אלחנן ריינר]], "לשאלת שער הכהן ומיקומו", בתוך: '''[[תרביץ]]''' כרך נ"ו חוברת ב' (תשמ"ו), עמ' 283-289 ; [[דן בהט]], "לזיהוי שערי הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה ו'המערה'", בתוך: [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 106 עמ' 70; משה גיל, "היישוב היהודי", בתוך: יהושע פראוור (עורך), '''ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה 1099-638''', ירושלים 1987, עמ' 141 וכן הנ"ל, "שכונות היהודים בירושלים (1099-638)", בתוך: '''שלם''' ב' (תשלו), עמ' 29-23; [[יוסף ברסלבי]], "עליות רגלים אל הר הזיתים בתקופה הערבית: 'הדום רגלי אלוהינו' ו'שער הכהן' שאיננו", בתוך: '''ירושלים לדורותיה: הכינוס הארצי הכ"ה לידיעת הארץ''', ירושלים תשכ"ט, עמ' 137-141.}}

[[גוטפריד מבויון]], מנהיג [[מסע הצלב הראשון]], פרץ את השער ונכנס לירושלים דרכו, בדומה לישו ולהרקליוס.{{הערה|יהושע פראוור, "היסטוריה פוליטית - הכיבוש", בתוך: יהושע פראוור וחגי בן-שמאי (עורכים), '''ספר ירושלים - התקופה הצלבנית והאיובית 1250-1099''', ירושלים 1991, עמ' 25}} בתקופת [[ממלכת ירושלים]] נפתח השער בפעמייםפעמיים בשנה לצורך צעדות ליטורגיות, ב[[יום ראשון של הדקלים]] באפריל וב[[חג רוממות הצלב]] בספטמבר, שבא לאזכר את כניסתו של הרקליוס.{{הערה|John of Würzburg, ''Description of the Holy Land'', '''PPTS''' vol. 5 (2) p. 19; Denys Pringle, '''The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem, A Corpus''': Volume 3, The City of Jerusalem, Cambridge, 1993 p. 104}}

בתחילת [[המאה ה-16|המאה ה־16]] בנה [[סולטאן עות'מאני|הסולטאן העות'מאני]] [[סולימאן הראשון]] את [[חומת ירושלים העות'מאנית]], ובמסגרת הבנייה שולב מבנה השער הקדום, כאשר נאטם באביםבאבנים דומות לאבניה החומה.