|
'''סוּבּוֹתְניקיםסוּבּוֹטניקים''' (ב[[רוסית]]: '''Субботники''') הם בני קהילה [[רוסית]]-[[נוצרים|נוצרית]] אשר [[יהדות|התייהדה]], ושחבריה החלו לקיים מנהגים ומצוות יהודיות שונות, וחלקם אף [[גיור|התגיירו]] רשמית. מקור השם "סובותניקסובוטניק" הוא ככל הנראה במילה הרוסית "סוּבּוֹתָה" ([[שבת]]), עקב היותם במקור חלק מ[[שמירת שבת בנצרות|שומרי השבת הנוצרים]]. קהילתם מונה (נכון לשנת [[2008]]) כ־10,000 איש בכל רחבי [[ברית המועצות]] לשעבר{{הערה|שם=הפלאשמורה של הרוסים|1=אלי ברדנשטיין, '''הפלאשמורה של הרוסים''', מוסף סופשבוע של "[[מעריב]]", 28 בנובמבר 2008}}. חלקם עלו ל[[מדינת ישראל|ישראל]].
[[קובץ:Subbotnik map.png|ממוזער|תרשים המציג מיקום אוכלוסיות סובותניקיםסובוטניקים ברוסיה.]]
נראה שיש שלוש קבוצות נפרדות של סובותניקיםסובוטניקים:
* נוצרים שהחליטו על [[שמירת שבת|קידוש השבת]] כיום המנוחה, ועם הזמן קיבלו על עצמם מקצת ממצוות ה[[יהדות]] תוך הכרה ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] וב[[ישו]].
* שעזבו את הנצרות ומבססים את דתם על ה[[תנ"ך|תורה שבכתב]] בלבד. מכונים "הסובותניקיםהסובוטניקים הקראים" בשל התפיסה הדומה, אך [[היהדות הקראית]] לא מכירה בהם.
* "הסובותניקיםהסובוטניקים ה[[תלמוד]]יים": סובותניקיםסובוטניקים שעברו [[גיור]] רבני, והם [[יהדות רבנית|יהודים רבניים]] לכל דבר.
לפי הערכות, בתחילת [[המאה ה-20]] היו בתחומי [[האימפריה הרוסית]] כמה עשרות אלפי סובותניקיםסובוטניקים.
מרבית הסובותניקיםהסובוטניקים החיים בישראל השייכים לקבוצה השלישית שעברה גיור רבני וקיימה אורח חיים יהודי הגיעו מהכפר אילינקה (Ильинка) שכל תושביו הסובותניקיםהסובוטניקים עלו לישראל במהלך מחציתה השנייה של [[המאה ה-20]]. בארץ ישנם גם סובותניקיםסובוטניקים שהגיעו מהכפר ויסוקי (Высокий) ומכפרים אחרים ברוסיה. שני הכפרים הללו נמצאים ב[[וורונז' (מחוז)|מחוז וורונז']] שב[[רוסיה]]. כשליש מהכפר ויסוקי חיים כיום בארץ. כאשר הסובותניקיםהסובוטניקים התגיירו, רובם קיבלו את ה[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]] ומיעוטם את ה[[יהדות קראית|יהדות הקראית]].
רוב התושבים שהגיעו מהכפרים אילינקה וויסוקי חיים כיום בעיר [[בית שמש]]{{מקור}}.
ב[[אילניה]] גרה היום משפחת שמואלי - מצאצאי משפחת פרוטופופוב שהגיעו בשיירת קורקין מהכפר הרוסי סולודניקי.{{הערה|https://www.haaretz.co.il/news/education/1.1627316}}
ה[[ישראלים]] הידועים מביניהם: השומר [[אלכסנדר זייד]], שאמו הייתה סובותניקיתסובוטניקית, ניצב בדימוס [[אליק רון]] שסבתו הייתה סובותניקיתסובוטניקית, [[יואב דוברובין]] מ[[יסוד המעלה]], משפחת {{נזכור את כולם|515019|קורקין}} ועוד{{הערה|שם=הפלאשמורה של הרוסים}}. בעל שורשים סובותניקיםסובוטניקים הוא גם המחזאי [[יהושע סובול]]. נטען כי הרמטכ"ל [[רפאל איתן]], הוא נכד של סובותניקסובוטניק מקור טענה זו הוא בעובדה שדודו של הרמטכ"ל היה כנער אחד ה[[קנטוניסטים]]. טענה זו הוכחה כשגוייה. המשורר [[אלכסנדר פן]] טען כי אימו הייתה סובותניקיתסובוטניקית, אולם עובדה זו שנויה במחלוקת בקרב חוקרים.{{הערה|1=מחקר של פרופסור חגית הלפרין טוען ששמו האמיתי היה אברהם פפליקר-שטרן והוא היה בנה של היהודיה האוקראינית סוניה זפרמן: [[דליה קרפל]], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=898827 היה רע לתפארת], '''הארץ''' 30.8.2007}}
== הסובותניקיםהסובוטניקים הסקויים ==
בין ה[[סקויים]] (הסקלרים) ב[[רומניה]] הייתה קבוצה גדולה של סובותניקיםסובוטניקים מהסוג הראשון, שבהדרגה התרחקה מה[[נצרות]] והתקרבה ליהדות. בקומונה (מין מועצה אזורית) הרומנית "הביקסד החדש" (Bicsadul Nou), בקרבת [[אודורחי]] (Odorhei) היה מרכזם, שכלל [[בית כנסת]] במבנה שאורכו 16 מטר, רוחבו 3-4 מטרים וגובהו 4 מטרים, עם ריהוט מעץ מגולף בסגנון סקויי אופייני, [[מקווה]], [[בית עלמין]] ו[[בית ספר]] יהודי לכל דבר. בשנת [[1868]] הם ביקשו משלטונות [[הונגריה]] וקיבלו הכרה בקהילתם. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] האזור היה לשטח רומני, אך לאחר [[תכתיב וינה]] הועבר אזור זה לשלטון הונגרי. בשנת 1941 ביקר במקום ה[[סופר]] ההונגרי [[זיגמונד מוריץ]] (Szigmond Moricz), שציין כי בקהילה 105 חברים.
לאחר כניסתם לתוקף של החוקים המפלים את היהודים, נשלח מטעם השלטון ההונגרי המרכזי משפטן בשם Alojos Degre כדי לברר את מעמדם. המשפטן אסף את הקהילה וגם סובותניקיםסובוטניקים נוספים מהכפרים שמסביב, הסביר להם שהם עומדים להפסיד את זכויותיהם, את קרקעותיהם, את בתיהם וכו', אם לא ימצאו להם [[דת]] אחרת. מרביתם השתכנעו, אך היו כאלה שדבקו באמונתם. אלו, נלקחו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] של אודורחי, יחד עם ה[[יהודים]] האתניים, ולאחר מכן נשלחו ל[[אושוויץ]], שם נספו מרביתם. ניצולים בודדים הגיעו ל[[ישראל]] ול[[ארצות הברית]].{{הערה|1=Geza Savai, '''ירושלים הסקויי''', 2000, [[בודפשט]].}} האזור בו חיו הסקויים הסובותניקיםהסובוטניקים כוסה במימיו של אגם מלאכותי בתקופת [[ניקולאה צ'אושסקו]] ולא נשאר זכר ממנו.
==לקריאה נוספת==
*[http://212.143.66.228/protocols/data/html/alia/2005-06-20.html דיון] בוועדת העלייה והקליטה של [[הכנסת]] (יוני 2005).
* גלעד שנהב, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/046/583.html/046/583.html ממתינים לרבנים] ב-[[nrg]] (פברואר 2006).
*[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=1146&letter=S ערך על הסובותניקיםהסובוטניקים באנציקלופדיה היהודית]
*[http://www.shavei.org שבי ישראל - ארגון שעוזר לאחינו האבודים לחזור]
* {{קתדרה|יובל דרור|הגרים הרוסיים בגליל בראשית המאה העשרים|10.9|10, ינואר 1979}}
| 