ע. הלל – הבדלי גרסאות

 

==עבודתו כאדריכל נוף==

 

כתיבתו המקצועית התמקדה בפרקטיקה של תכנון גנים והקמתם, וביטאה ניסיון לפתח שפה עיצובית המשתמשת בחומרים מקומיים וזמינים, ואופני פיתוח המאפשרים אחזקה נאותה בתנאי ה[[קרקע]], ה[[אקלים]] וה[[מים]] של ישראל, מתוך שאיפה שכל אלו יביאו במרוצת השנים ליצירת סגנון ישראלי בגינון{{הערה|הלל עומר, "על בעיות הגננות בארץ", '''גן ונוף''' כא, י (1966), 402–403.}}. בשנותיו הראשונות כאדריכל נוף למד רבות מ[[אברהם קרוון]], ה[[גנן]] הראשי של [[עיריית תל אביב יפו]] ומי שתכנן את [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]] ואת [[גן התקווה]] בתל אביב. אולם מורהו העיקרי, לדבריו, הוא הטבע של ארץ ישראל: {{ציטוטון|אין לקבוע כללים מראש ואין להיתפש מלכתחילה להגדרות... נלמד מהחורש בארץ. הוא מקסים ביופיו. הוא לא מכיר בכללים של דומיננט ואקצנט. יש בו פה ושם גושים-גושים או קבוצות-קבוצות של עצים}}{{הערה|יצחק גולני, "העץ המתאים למקום הנכון – ראיון עם אדר' הגנים הלל עומר", '''גן ונוף''' כז, יא–יב (1972), 617–620.}}.