פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 57:
=== פמיניזם בזרמים יהודיים לא אורתודוקסיים ===
 
התפתחותן של תנועות פמיניסטיות ספציפיות באנגליה, בארצות הברית ובמידה מסוימת גם בגרמניה, האיצה את השינויים בתפקידיהן של נשים בתנועות דתיות ליברליות באותן מדינות, במיוחד למן הרבע האחרון של [[המאה ה-20]]. מרגע שנוסדה ה[[התנועה הרפורמית]] בגרמניה של [[המאה ה-19]], מעמדן של נשים היה בעיני חבריה אחד האתגרים שהציבה המודרניות בפני היהדות המסורתית. בבתי הכנסת הרפורמיים בארצות הברית התקיימה ישיבה מעורבת בספסלים משפחתיים כבר בשנות החמישים של המאה ה-19, מתוך מענה לצרכים חברתיים ולאו דווקא כצעד אידאולוגי.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:2|{{צ-ספר|מחבר=היימן, פאולה|שם=פמיניזם ומעמדן של נשים בתנועה הרפורמית|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=מכון ון ליר|שנת הוצאה=2014|עמ=509-520|עריכה=אבינועם רוזנק}}}}
 
ככל הנראה, הפמיניזם לא היה גורם מרכזי בהחלטות להסמיך את הרבות הראשונות בעולם. עד שלב מאוחר יחסית במאה העשרים נמנעו מוסדות רפורמיים ברחבי העולם מההחלטה להסמיך נשים לרבנות. בשנת ‏1972 הייתה סאלי פריסנד (Sally Priesand) האישה הראשונה בארצות הברית שהוסמכה לרבה מטעם ה[[היברו יוניון קולג']]. מכללת [[מכון ליאו בק]] בלונדון, המכשירה רבנים הן לתנועה הליברלית והן לתנועה הרפורמית, הסמיכה בשנת ‏1975 את ג'קלין טאביק לרבה הראשונה באירופה לאחר השואה. הנשים בתנועה הרפורמית, ששאבו את השראתן מרעיונות פמיניסטיים, הן שהובילו את המאבק להכרה רחבה יותר של נשים כמנהיגות לא מוסמכות. כפי שציינה קרלה גולדמן (Karla Goldman), נוכחותן הקבועה של הדמויות המרכזיות בפדרציה הלאומית של ארגוני נשים בבתי הכנסת בארצות הברית, וכן פעילויותיהן בשם קהילותיהן ובשם התנועה כולה, הקנו משנה תוקף לדרישתן לאפשר לנשים להשתתף בהנהגה הרוחנית.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:2}}