הלל ויס – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Hillel Weiss Candles.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרופ'פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של [[מכון המקדש]], חנוכה תשע"ז]]

ויס הוא מרצה וחוקר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בתקופה שבה כיהן כראש המחלקה לספרות עברית ([[1982]]{{כ}}-–[[1985]]) שילב ספרות [[יידיש]] ו[[לאדינו]] בתוכנית הלימודים ושינה את שמה של המחלקה מ"ספרות עברית" ל"ספרות עם ישראל". בינואר 2014 הוענק לו תואר פרופסור אמריטוס. ויס הוא ראש החוג להוראת הספרות ב[[מכללת אורות ישראל]] ב[[אלקנה]], מאז היווסדו ב-1990.

ויס חיבר ספרים אחדים על יצירתיצירות [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] ועל הסיפורת הישראלית, ערך מספר ספרים, כתב מאמרים רבים, מסות ומחקרים. התמחה ב[[מדעי הרוח הדיגיטליים|ניתוח ממוחשב]] של יצירות עגנון.

ויס חבר ב[[לשכת עורכי הדין בישראל]] וב[[אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל]]. בשנים [[1990]]{{כ}}-–[[1992]] היה חבר ועדת היגוי לפיתוח [[מסילת רכבת|מסילות]] בארץ ישראל ובמזרח התיכון מטעם [[משרד התחבורה]].

בתחום הפוליטיויס הוא פעיל [[ימין רדיקלי בישראל|ימין רדיקלי]], חבר בתנועת [[מנהיגות יהודית]] וב[[חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי]], יו"ר [[שוחרי המקדש]] ודובר ארגון "[[הסנהדרין החדשה]]". ב-[[1972]] היה ממייסדי הגרעין להתיישבות במערב [[השומרון]], שהקים את ה[[התנחלות]] [[אלקנה]].

הלל ויס הגה את המושג "[[פוסט ציונות|פוסט-ציוני]]" במאמר שכתב ב-[[1974]] על העדרם של גיבורים וגבורה בספרות העברית (התפרסם ב[[כתב עת|כתב העת]] "[[עמודים (כתב עת)|עמודים]]").{{מקור}}

{{ציטוט|תוכן="שום חוק כנסת, החלטת בית משפט, או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש."|מקור=טיוטת ויס לחוקת מדינת ישראל{{הערה|1=פרופסור הלל ויס, [http://he.manhigut.org/society-and-state/685--- *טיוטא*טיוטה לעקרונות רעיוניים להצעות חוקי יסוד - החוקה], באתר "מנהיגות יהודית"}}}} ויס היה שותף לרעיון חידוש ה[[סנהדרין]] השנוי במחלוקת, ושימש כדובר "הסנהדרין החדשה" וכחבר ב"בית הדין לענייני עם ומדינה" המסונף אליה.

ב-[[7 באוגוסט]] [[2007]] פינתה [[משטרת ישראל]] בשיתוף [[צה"ל]] שתי משפחות יהודיות מדירות בשוק הסיטונאי ב[[חברון]]. אחת המשפחות הייתה משפחת בתו וששת נכדיו. לאחר הפינוי התראיין ויס וסיפר כי אמר למח"ט חברון, [[יהודה פוקס (קצין)|יהודה פוקס]]: "שאמו תהיה שכולה, שאשתו תהיה אלמנה, שילדיו יהיו יתומים ושהוא ימוגר במלחמה הבאה", וכן ש"השוטרים גרועים מגרמנים"{{הערה|1={{יוטיוב|2oZos04g75o|שם=דבריו המלאים של פרופ' הלל וייס לאחר הגירוש בחברון}}}}. דבריו אלה עוררו ביקורת חריפה בציבור ובתקשורת, וספגו בין היתר גינוי של ה[[רמטכ"ל]]. שר הביטחון [[אהוד ברק]] דרש מנשיא [[אוניברסיטת בר-אילן]] להשעות את ויס עד שיתנצל{{הערה|{{ynet|מורן זליקוביץ'|שר הביטחון: להשעות פרופ' וייס - עד שיתנצל|3436017|10 באוגוסט 2007}}}}. ויס אכן התנצל באופן חלקי על ש"התדרדר לסגנון של קללות" [[בעידנא דריתחא]]. בראיון ל[[ערוץ שבע]] אמר ויס שעשה זאת לאחר שאיימו על נשיא אוניברסיטת בר-אילן "שלא ישלחו חיילים" למוסד (כסטודנטים) וכדי למנוע את סילוקו מן המוסד{{הערה|{{ערוץ7|משה ידיד|פרופ' וייס מתנצל ש"התדרדרתי לקללות"|165649|13 באוגוסט 2007}}}}. ערבבערב [[ראש השנה]] [[תשס"ח]] שלח ויס מכתב התנצלות לפוקס{{הערה|{{ynet|מורן זליקוביץ' ואפרת וייס|פרופ' הלל וייס למח"ט חברון: "מתנצל בפנייך"|3448696|11 בספטמבר 2007}}}}. בעקבות אמירות אלו הוגש נגד ויס [[כתב אישום]] בגין שני אישומים של [[הסתה לאלימות]], איומים ו[[העלבת עובד ציבור]]{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|כתב אישום נגד פרופ' הלל וייס|178507|13 באוגוסט 2008}}}}. ב-15 באוגוסט 2017 זיכה בית משפט השלום את ויס משני האישומים -, אחד מהם מחמת הספק{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|כצפצוף הזרזיר או נפיחה בעלמא|261139|20 באוגוסט 2017}};{{ש}}{{כאן||פרופ' ויס לאחר זיכויו: "שרון - כמו מפקד גטו ורשה"|21721|17 באוגוסט 2017}}{{ש}}תפ (י-ם) 8174-08 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' הלל וייס, ניתן ב-15 באוגוסט 2017}}.

ב-27 בספטמבר 2014, בעקבות האשמת [[אבו מאזן]] ב[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|או"ם]] כי ישראל מבצעת בפלסטינים [[רצח עם]], פרסם ויס סטטוס ב[[פייסבוק]] בן הוא פונה ל[[פלסטינים]] במילים: "להשמיד אתכם כ[[אספסוף]] זו [[מצווה]], והיא תקוים בסופו של דבר". ב-20 באוקטובר גינתה אוניברסיטת בר-אילן את הדברים. פרופ'פרופסור [[נריה גוטל]], נשיא מכללת אורות ישראל, הודיע כי יזמן את ויס לבירור{{הערה|{{הארץ|ירדן סקופ|בר-אילן גינתה פרופסור שקרא בפייסבוק להשמדת הפלסטינים|1.2463512|21 באוקטובר 2014}}}}.