ריב ההיכל – הבדלי גרסאות

===המשך הפולמוס ופתרונו===

[[קובץ:Isaac Bernays.JPG|ממוזער|שמאל|180px|חכם [[יצחק ברנייס]].]]

 

לקואליציית הרבנים שקמה כדי לחבר את "דברי הברית" הייתה השפעה רבה בחזיתות האחרות. פעולותיה, בהשראת החת"ס ואחרים, נחשבות לפעם הראשונה בה הופיעה היהדות האורתודוקסית ככח מאורגן. חורין התאושש, וב-1820 הוציא לאור בווינה את "דבר בעתו", בו הגן על ההיתרים שהעניק וביקר את בנט כרודף שררה. הקונטרס נועד לשכנע את שלטונות הקיסרות בצדקת דרכו של ליברמן, שעוד שהה בבירה במטרה להקים שם בית-כנסת לפי דוגמת המבורג בראשות הרב מאראד. בתחילת 1821 הגישו דייני טריאסט ופראג, כמו גם בנט בניקלשבורג, מחאה קולנית ופנו ישירות לקיסר. באפריל התקבלה דעתם; החצר דחתה את יוזמת [[הרץ הומברג|הומברג]] ובֶּר וסירבה לבקשותיו של ליברמן. הלה וחורין שבו שניהם למקומות מגוריהם. במהלך עשרים השנה הבאות הוסיף האחרון לנהל יחסים מתוחים עם החת"ס, שאילץ אותו להוציא הודעות חרטה פומביות מדי פעם בפעם. ליברמן נעלם, ולפי שמועות המיר את דתו לנצרות. 'אלה דברי הברית' השפיע על שוחרי התיקונים בקהילת וינה, וב[[בית הכנסת הגדול (וינה)|בית-הכנסת החדש]] שנבנה בה לבסוף ב-1826 נערכו, כדברי סמט, "שינויים קלים בלבד."{{הערה|סמט, עמ' 297-298.}} [[יצחק נח מנהיימר]], הדרשן החדש, שימר את אחדות הקהל בבירה באמצעות החלטה שלא לאמץ את דוגמת "קהל בית חדש"; [[נוסח וינה]] שעיצב היה דומה מאוד למה שהנהיגה הקונסיסטוריה בווסטפליה בימיה הראשונים.{{הערה|Michael K. Silber, '''The Historical Experience of German Jewry and its Impact on Haskalah and Reform in Hungary'''. התפרסם ב: Jaacob Katz (editor), '''Toward Modernity: the European Jewish Model''', Transaction Publishers, 1987. (להלן: '''כ"ץ''') עמ' 122.}} דרכו של מנהיימר נענתה במינויו של הרב [[אליעזר הלוי איש הורוביץ]] לכהן לצדו בהמלצת החת"ס.{{הערה|מיכאל סילבר, '''שורשי הפילוג ביהדות הונגריה", עבודה לתואר דוקטור באוניברסיטה העברית, 1988, עמ' 46-47; Robert S. Wistrich, '''The Modernization of Viennese Jewry''' בתוך: '''כ"ץ''', עמ' 67, הער"ש 44.}}