פתיחת התפריט הראשי

מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָהיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד. המכתם התפתח לראשונה כשיר הכתוב על מצבות (ומכאן שמו הלועזי). שטח הכתיבה המצומצם על גבי המצבה הקנה לו את אופיו הקצר, אשר בדרך כלל אינו עולה על שני בתים.

מכתמים רבים הם בעלי אופי סאטירי, המשמשים למתיחת ביקורת או ללעגה.

כדוגמה למכתם אפשר להביא את שירו המפורסם של מארטיאליס:

"אינני אוהב אותך סבידיוס ואינני יכול לומר מה הסיבה לכך
רק זאת אוכל לומר: אינני אוהב אותך" (מארטיאליס, מכתמות, 1.32)

במקרא, מכתם הוא כינוי לאחד מסוגי המזמור בספר תהילים, והוא מופיע בשש מכותרות פרקי הספר (טז, נו, נז, נח, נט, ס). בתרגום השבעים תורגמה המילה כ- Στηλογραφία (סטילוגרפיה = כתובת חרוטה). מפרשי המקרא בימי הביניים פירשו את המונח כ"אחד משמות מיני נעימות הזמר" (רש"י) או כנגזר מהמילה המקראית "כֶּתֶם" (=זהב), "ורצה לומר שהיה המזמור הזה חביב לפניו ככתם" (מצודת ציון). הפירוש המקובל על חוקרי המקרא הוא שהמילה היא צורה תניינית של "מכתב", בדומה לכותרת מזמורו של חזקיהו (ישעיהו לח, ט): "מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה".[1]

תוכן עניינים

מכתם ביווניתעריכה

יוון הארכאיתעריכה

המכתמים הארכאי הקדומים ביותר שהגיעו לידינו הן כתובות הנצחה על כלים בהקסמטר: CEG 1.423, CEG 1.454, הכתובת על אוינוכוה (οἰνοχόη סוג של כד יין) הידועה בשם "כתובת דיפולון" (Dipylon inscription) וכן הכתובת על סקופוס מפיתיקוסה (Pithecusae scyphus). משנת 500, המכתמים ששימשו את הקופלט האלגי (Elegiac couplet, שיר אלגי המורכב משתי שורות).

התקופה הקלאסיתעריכה

רב המכתמים המונומטים שהגיעו לידינו הם בעילום שם, הראשון בהם שחתום הוא CEG 2.819, 888. ii. המשורר הראשון שיוחס לו כתיבת מכתמים היה סימונידס אולם יש קושי לשייך את המכתמים אליו. הקושי לאמת יוצרים עם מכתמיהם הקשה מאוד על המחקר של מכתמים אשר נכתבו לפני שנת 400 לפנה"ס ולמעשה בלם אותו.

התקופה ההלניסטיתעריכה

בתחילת מאה השלישית, המכתמים עוברים ממונומט לקלף. אלו מכתמים ארוכים יחסית עם משקל משתנה. המכתמים האלו שונים מאוד ממכתמי הקומפלט אלגי בעל משקל יחיד ובני שתי שורות. יש גידול בשימוש במכתמים מאחר שאלו השתלבו והתאימו לזרמים ספרותים חדשים כמו המשוררים החדשים באלכסנדריה. עתה התוכן אינו הנצחה בלבד אלא גם עיסוק בנושאים יום יומיים, פסטורליים (טבע, דת ומשפחה) כפי שניתן לראות אצל אנוטה מתגה (Anyte of Tegea). רוב המשוררים פורסמו תחת הכותר "מכתמים" (ἐπίγραμμα). בהמשך היה גם חיקוי של מכתמים גרפיים כמו המכתם הלטיני, שיר 59 של קאטולוס.

עם השנים החלו להכתב מכתמים בדיוניים המנותקים לגמרי ממונומט ההנצחה.

אזורים המושפעים מהתרבות הקלאסיתעריכה

מכתמים מהתקופה המאוחרת של הרפובליקה ותחילת האימפריה נכתבו, על פי רוב, עבור פטרונים רומאים כשירי הלל (Epideictic). בסוף המאה הראשונה לספירה, נראה התפתחות של מכתמי הסטירה, בעיקר בידי נרוין לוקיליוס (Neronian Lucillius). במאה ה-3 וה-4 יש התחדשות של מכתמים על מונומנטים וחזרה לכתיבה מרובה של שורות.

בתקופתו של יוסטיניאנוס יש חזרה מחודשת למודלים ההלניסטיים שבהם משתלבת המסורת הנוצרית.[דרושה הבהרה] בתקופה זו היה השימוש האחרון במכתמים.[דרושה הבהרה]

מכתמים לטיניםעריכה

שימוש בכתובות בלטינית מתועד מהמחצית השנייה של המאה השלישית לפנה"ס. המכתם הלטיני, בדומה למכתם היווני החל את דרכו כמונומנט על חפץ. המכתם הרומי מאבד במהירות את הקשר ההדוק בין המונומט עצמו לכתובת. התרבות ההלניסטית השפיעה רבות על המכתמים הלטינים ויש שילוב של זרמי ספרות רומיים עם הזרמים ההלניסטיים.

מהמאה ה-2 ועד ה-1 לפנה"ס, ההקסמטר הפך להיות נפוץ במיוחד. בדומה לעליה בשימוש במכתמים אצל המשוררים החדשים באלכסנדריה, כך החלה עלייה חדשה בשימוש במכתמים אצל המשוררים החדשים ברומא.

מארטיאליס נחשב בידי כותבים מודרניים כאמן המכתמים הלטינים. המכתמים שלו מתארים את חיי היום יום של רומא. בניגוד לקאטולוס, השירים שלו עוסקים פחות בעולמן הרגשי של דמויות וסיפורי אהבה.

במאה הרביעית הופכים המכתמים לפופולרים שוב. אוסוניוס חיבר אסופה קצרה של מכתמים, חלקם תורגמו מיוונית או אומצו. הוא החזיר את השימוש במשקלים חדשים ואת הבדיון עם מעט רטוריקה ודידקטיות.

המכתמים הלטינים התאפיינו בקצרנותם, דקדוקם, שנינותם, משלבם הנמוך, התעסקות במין ובחיי היום יום, התקפות פוליטיות ומטרון. במאה החמישית לפנה"ס, הקומפלט האלגי שימש את המטרון עבור המכתמים היוונים. לעומת זאת, משוררים חדשים, בתקופות מסוימות החזירו את הגיוון למטרוינים. המכתמים הלטינים הצטיינו בביטול הפרסונה של הסופר, עולמו האישי, אוהביו ושונאיו, תוך ניסיון לשחזר ולהציץ אל רגע מסוים מהעבר.

מקורות מידעעריכה

  • L. C. Watson, ‘Epigram’, in S. Harrison (ed.), A Companion to Latin Literature (Oxford, 2004), 201–212
  • A. D. E. Cameron, OCD3 s.v. Epigram, Greek
  • M. Citroni, OCD3 s.v. Epigram, Latin

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מכתם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נחום סרנה, עולם התנ"ך - ספר תהלים, הוצאת דברי הימים: תל אביב, עמ' 18.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.