רחוב שינקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים
מ ←‏היסטוריה: replaced: עירית ← עיריית (2)
שורה 18:
 
== היסטוריה ==
הרחוב היה רחובה הראשי של שכונת [[מרכז בעלי מלאכה (שכונה)|מרכז בעלי מלאכה]], שהוקמה על ידי מנחם שינקין ב-[[1913]]. הרחוב נקרא על שמו של שינקין בשנת [[1925]]. בתקציב עיריתעיריית תל אביב לשנת 1930 נכלל תקציב לסיום סלילת הכביש וריצוף המדרכות{{הערה|{{דואר היום||העבודות הציבוריות בתקציב עירית תל אביב לשנת 1930|1929/11/15|00400}}}}. בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] נפתחו ברחוב חנויות רבות וגם בית דפוס של [[הוצאת אמנות]], בניגוד לתוכנית המתאר שייחדה את הרחוב למגורים. העירייה נקטה צעדים נגד החנויות ברחוב{{הערה|{{דואר היום||על פתיחת חנויות בלי רשיון|1934/10/11|00621}}{{ש}}{{דבר||לענין החנויות ברחוב שינקין|1934/11/11|00401}}{{ש}}{{דואר היום||ישיבת מועצת העירייה|1934/11/08|00602}}}}. בשנת 1935 נענתה העירייה ללחץ הסוחרים ובעלי הבתים והתירה פתיחת חנויות ברחוב. כן פעלה להרחבת הרחוב על ידי דרישה להכנסת הבתים החדשים הנבנים מטר נוסף פנימה{{הערה|{{דואר היום||רחוב שיינקין - אזור חנויות|1935/07/30|00503}}}}. בשנת 1937 נקבע שהתנועה ברחוב תהיה חד סיטרית{{הערה|{{ידיעות תל אביב||תחבורה והובלה שפורים ותקונים בסדרי התנועה בתל־אביב|1936/10/15|10900}} - תאריך הספר שגוי והוא יצא לאור אחרי מרץ 1937.}}{{הערה|{{ידיעות תל אביב||להסדרת התנועה בעיר|1937/07/15|04100}}}}.
 
עם השנים שינה רחוב שינקין את אופיו, מרחוב של בעלי מלאכה למעונם של צעירים ו[[אמן (אמנות)|יוצרים]], שביקשו בו, תחילה, מקום מגורים זול, ושינו בהדרגה את אופיו. כמה בתי־עסק בולטים שנפתחו בו, ובהם גלריה "תת-רמה" וחנות התקליטים (ואחר־כך דיסקים וסרטי וידאו) "[[האוזן השלישית]]", הפכו את שינקין אתר מועדף על בתי־עסק ייחודיים, והרחוב הפך בהדרגה סמל ה[[תרבות]] התל אביבית הצעירה, הפתוחה והחופשית. עם השנים נדחקו בעלי המלאכה מן האזור וגם מספרן של החנויות הייחודיות התמעט, ובמקומן נפתחו בו חנויות רשת וחנויות מוצרי יוקרה, אך הרחוב עדיין משמש מוקד עניין לצעירים, בעיקר בשעות אחר־הצהריים ובמיוחד בימי שישי בשעות הבוקר והצהריים, כשאז נערכים בו לעיתים [[מופע רחוב|מופעי רחוב]] והוא גדוש ערב־רב של ליצנים, נגנים, חסידי ברסלב ואחרים.