נחום אליעזר רבינוביץ' – הבדלי גרסאות

דעותיו הפוליטיות נוטות [[ימין ושמאל בפוליטיקה|ימינה]], והוא תמך ב[[סרבנות]] ל[[תוכנית ההתנתקות]]{{הערה|[http://ph.yhb.org.il/06-11-14/ מתוך הספר פניני הלכה]}}. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת [[הסכם אוסלו]] נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, ויש לו "[[דין מוסר]]", אך עם זאת הוא הדגיש שאין משמעות הדבר שיש לבצע בפועל דין זה. באותה תקופה היה יחד עם הרב שבתי זליקוביץ, הרב שלום גולד והרב [[אברהם אלקנה שפירא]] הגרעין המייסד שהקים את [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]]. לאחר [[רצח רבין]] נחקר הרב רבינוביץ' בחשד ל[[הסתה]]. החקירות לא הניבו [[כתב אישום]], אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב פרסם את הפסק הקובע כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל. הרב רבינוביץ' מתנגד למסירת שטחים, דבר המתפרש בעיניו כחולשה, ובסופו גורם לאיבוד חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד). חבר ב[[ועד רבני יש"ע|וועד רבני יש"ע]].

הרב רבינוביץ' מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "[[שבעת טובי העיר]]", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית{{הערה|שם=הערה מספר 20171025065148:0}}. הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי ({{בבלי|ברכות |נה,|א}}): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון [[הפרדת הרשויות]]: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי [[מלך (יהדות)|המלך]], אלא בידי [[סנהדרין|הסנהדרין]], שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה ל[[מלחמת רשות]]. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל [[כבשת הרש]]. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם [[תקנת חכמים|תקנות]], גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.

בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות ה[[סליחות|הסליחות]] בנוסח [[נוסח אשכנז|אשכנזי]]-[[נוסח הספרדים|ספרדי]] משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ומוסףובמוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (מסכת {{בבלי|ראש השנה |לב,|א}}) שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סובר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות [[נוסח תפילה]] אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות{{הערה|{{צ-ספר|שם=שו"ת שיח נחום, עמודים 294–295|מו"ל=מכון מעליות|שנת הוצאה=}}}}.