נחום אליעזר רבינוביץ'

רב ישראלי

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 - י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020[1]) היה רב ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, מחבר פירוש יד פשוטה על משנה תורה לרמב"ם ופוסק הלכה ציוני דתי בולט.

נחום אליעזר רבינוביץ'
Rner.jpg
לידה 30 באפריל 1928
י' באייר ה'תרפ"ח
מונטריאול, קנדה קנדהקנדה
פטירה 6 במאי 2020 (בגיל 92)
י"ב באייר תש"פ
ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק משנתו של הרמב"ם, תלמוד, הלכה, מתמטיקה
רבותיו הרב פנחס הירשפרונג, הרב יצחק רודרמן, הרב יוסף אליהו הנקין
תלמידיו הרב ד"ר יונתן זקס, הרב רמי ברכיהו, הרב פרופ' דרור פיקסלר
חיבוריו יד פשוטה על משנה תורה להרמב"ם, שו"ת מלומדי מלחמה, שו"ת שיח נחום, עיונים במשנתו של הרמב"ם וספרים נוספים
צאצאים הרב מרדכי רבינוביץ', דינה רבינוביץ' (אנ')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בעיר מונטריאול שבקנדה.

למד בישיבתו של הרב פנחס הירשפרונג במונטריאול במשך שש שנים, ואף נסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן. בזמן שהותו שם נסמך גם על ידי הרב רודרמן והרב אליהו חזן. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת תשי"א נישא לרחל מלכה (נפטרה בתשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן[2].

בשנת תשי"ב נתמנה לרב קהילה בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש שתים עשרה שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר. בשנת תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש."[3]

הרב רבינוביץ' שימש כסגן עורך הביטאון התורני 'הדרום' של הסתדרות הרבנים דאמריקה לאורך 44 גיליונות, תחת העורך המייסד הרב חיים דוב שעוועל.

בשנת תשל"א (1971) עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College) במשך אחת עשרה שנה. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים הרצה בישיבת הכותל, בפניהם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שהיו אז תלמידים בישיבה.

בשנת תשל"ז (1976), בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר למסך הברזל כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך במוסקבה ונפגש עם מסורבי עלייה[4].

בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' שימש מאז כראש הישיבה והתגורר בסמוך לה.

בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו[5].

בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור[6]. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה[7]."

בי"ב באייר ה'תש"ף נפטר הרב רבינוביץ.

לרב רבינוביץ' שישה ילדים, ובהם הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על ערוך השולחן ועוד, ודינה (אנ'), עיתונאית בריטית.

משנתועריכה

הרב רבינוביץ' היה מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועסק במשך שנים בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה". הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח. עד היום יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על כחצי מספר "זרעים". טיוטות הפירוש נכתבות על ידי צוות תלמידים תוך התייעצות עמו, והוא אישר את הגרסה הסופית. שיטתו בפירוש הייתה ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. ספרים נוספים שחיבר עוסקים בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.

הרב רבינוביץ' תמך בעיסוק במדע כחלק אינטגרלי מדמותו של היהודי[8].

בתחום הפוליטי הביע הרב עמדות ימין. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, אך עם זאת הוא הדגיש שאין משמעות הדבר שיש לבצע בפועל דין זה. באותה תקופה היה יחד עם הרב שבתי זליקוביץ, הרב שלום גולד והרב אברהם אלקנה שפירא הגרעין המייסד שהקים את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב רבינוביץ' התנגד למסירת שטחים, דבר שהתפרש בעיניו כחולשה הגורמת לאבדן חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד). פסק כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל, כגון בתוכנית ההתנתקות[9], היה חבר בוועד רבני יש"ע.

הרב רבינוביץ התיר עלייה להר הבית ובמשך שנים עלה לשם בעצמו[10]. מדי שנה בעשרת ימי תשובה עולים לשם תלמידי ישיבתו.

לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא התיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות[11].

לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי[12].

לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה[13].

הרב רבינוביץ' קיבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תמך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי[14].

מדינה, דמוקרטיה וציונותעריכה

בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ לא נמנה עם תלמידי הרב קוק או הרב סולובייצ'יק (אם כי הייתה לו היכרות עם האחרון). לדבריו, את תפיסתו הציונית הוא קיבל "מהתורה"[15].

בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות יא) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבר הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא ראה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה"[15]. הוא דחה את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.

הרב רבינוביץ' היה מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית[15]. הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד א'): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין, שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל כבשת הרש. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.

תפילהעריכה

בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ובמוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א') שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סבר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות[16].

הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה[17] השמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא שינה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום[18]. מסיבה זו הוא פסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום[19].

יחס לנצרותעריכה

הרב פסק שהנוצרים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, וזאת על בסיס דברי התוספות שאומות העולם לא נצטוו על השתוף[20]. בספרו 'מסילות בלבבם' הוסיף כי במהלך השנים חלו תמורות בנצרות וכיום חלק מהזרמים בה זנחו את אמונת השילוש לטובת אמונת הייחוד[21].

בשנת תשע"ד פרסם עם הרב דוד סתיו פסק המתיר לקבל כסף מהקרן לידידות לטובת הפעלת קייטנות קיץ. לדבריו, גורמים במשרד החינוך הבהירו כי הקרן לא תשפיע על התכנים המועברים בקייטנה. הוא הוסיף כי קבלת התרומה מהווה הזדמנות לחיזוק הקשר בין ישראל לעמים[22]. בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים על ידי שני צעירים יהודים בשנת 2015, קרא הרב רבינוביץ להצטרף למימון נזקי השריפה[23][24].

ספריועריכה

  • יד פשוטה – פירוש על "משנה תורה" לרמב"ם (21 כרכים): מדע (2 כרכים), אהבה (2 כרכים), זמנים (3 כרכים), נשים (2 כרכים), זרעים (3 כרכים, לא מלא), נזקים (3 כרכים), משפטים (3 כרכים), שופטים (3 כרכים).
  • הדר איתמרהדרנים על מסכתות הש"ס, תשל"ב[25]
  • מלומדי מלחמהשאלות ותשובות בענייני צבא, תשנ"ג; מהדורה שלישית תשס"ד
  • עיונים במשנתו של הרמב"ם, תשנ"ט; מהדורה שנייה תש"ע
  • דרכה של תורה – פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט
  • שיח נחוםשאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך, תשס"ח
  • מסילות בלבבם – פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה, תשע"ה
  • סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים – מהדורה עברית לעבודת הדוקטורט, תשע"ח
  • Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973

רשימה ביבליוגרפית של פרסומי הרב רבינוביץ' לאורך השנים, נתפרסמה בידי הרב עזרא קליין, בכרך ב של ספר היובל לכבודו, מברכת משה, הוצאת מעליות תשע"ב.

הוקרותעריכה

בשנת ה'תשנ"ט (1999) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית[26].

בשנת ה'תשע"ב יצא לכבודו קובץ המאמרים "מברכת משה", הכולל שני כרכים ועוסק במשנת הרמב"ם.

בשנת ה'תשע"ה (2015) קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[27].

לרגל קבלת התואר הוקדש הכינוס ה-49 של פורום "ניצוצות" למשנתו[28].

בשנת ה'תשע"ח (2018) נערך יום עיון בישיבת ברכת משה לרגל הגיעו לגיל תשעים. באותה הזדמנות הושקה המהדורה העברית לעבודת הדוקטורט שלו[29].

מתלמידיועריכה

לרב רבינוביץ' תלמידים מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. בעשרות השנים שבהן הוא עומד בראשות הישיבה במעלה אדומים למדו בישיבה מאות רבות של תלמידים. שניים מתלמידיו מכהנים כר"מים בישיבה. מרבית תלמידיו פנו ללימודים אקדמאיים, בפרט למדעי הטבע והחברה. בין תלמידיו:

  • הרב ירון בן דוד, רב קיבוץ בארות יצחק
  • הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל רבה של טלמון לשעבר
  • הרב גבריאל גולדמן, רב כפר אדומים
  • הרב אוריאל גנזל, רב היישוב רבבה, ראש מכון צהר לחקיקה
  • הרב ד"ר צחי הרשקוביץ
  • הרב דוד זנו, רב מושב שלווה, עורך ספרו של הרב רבינוביץ "דרכה של תורה"
  • הרב יונתן זקס, רבה של אנגליה לשעבר, ומחבר ספרי הגות יהודית
  • נחום לנגנטל, חבר הכנסת לשעבר
  • הרב ד"ר אביעד סטולמן, אוצר אוספי היהדות בספרייה הלאומית ומחבר שו"ת "פלא יועץ"
  • הרב פרופ' דרור פיקסלר, פיזיקאי המפרסם מאמרים וספרים תורניים
  • הרב יוסף פרנקל, ראש הישיבה התיכונית מעלה אדומים
  • הרב יוני רוזנצוייג, רב קהילת 'נצח מנשה' בבית שמש, לשעבר ראש ישיבת שבות ישראל באפרת. מחבר שו"ת "ישרי לב"
  • הרב אלי רייף, רב קהילות 'השחר' ו'חושן מודיעין' במודיעין ועורך ספרי הרב "מסילות בלבבם" ו"שיח נחום"

קישורים חיצונייםעריכה

מאמריועריכה

ראיונות עמועריכה

מאמרי ביקורת על ספריו ומשנתועריכה

על שו"ת שיח נחום ועל התשובות בועריכה

על הספר מסילות בלבבםעריכה

על ספרים ותחומים נוספיםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ברוך דיין האמת: הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, הלך לעולמו
  2. ^ כתבי השרידי אש, ח"א עמ' קס"ט (תשובה לרב רבינוביץ)
  3. ^ אריאל הורוביץ, "דרוש כאן הלל", מוסף שבת, מקור ראשון. פורסם בnrg, 13/10/2017
  4. ^ מארק סגל, "החשמונאים החיים עמנו", דבר, 31 בדצמבר 1976, עמ' 14
  5. ^ אתר כיפה
  6. ^ רעות הדר, תוקם רשת בתי דין עצמאיים לגיור, באתר ערוץ 7, כ"ה באב תשע"ה, 10/08/15
  7. ^ מנדי גרוזמן, "עוקפים את הרבנות: הוקם בית דין חדש לגיור", פורסם בnrg, 10/8/2015
  8. ^ ארי עלה מקנדה, ריאיון עם הרב רבינוביץ'
  9. ^ מתוך הספר פניני הלכה
  10. ^ עשרות רבנים: "עלו להר הבית – בטהרה", ערוץ 7, ‏27.7.17
  11. ^   אוטומציה בעולם ההלכה - הרב פרופ' נחום רבינוביץ, הרצאה באוניברסיטת בר-אילן באתר יוטיוב (אורך: 37:59)
  12. ^ תחומין לב
  13. ^ מסילות בלבבם, עמוד 479
  14. ^ שיח נחום, סימן עט
  15. ^ 1 2 3 פוליטיקה בגובה חז"ל, ריאיון עם הרב רבינוביץ' במוסף אתנחתא של בשבע
  16. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 294–295, מכון מעליות
  17. ^ פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין י
  18. ^ הרב רבינוביץ בנוסח מחודש לברכת נחם של תשעה באב
  19. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 121–122, מכון מעליות
  20. ^ מלומדי מלחמה, מכון מעליות, סימן מג, עמודים 146–149, על פי התוספות במסכת בכורות, ב ע"ב
  21. ^ מסילות בלבבם, מכון מעליות, עמ' 479-480
  22. ^ קבלת כספים מהקרן לידידות
  23. ^ הרב ד"ר אלון גושן גוטשטיין, תתפלאו: הרבנים שהתגייסו לשיקום הכנסייה, באתר ynet, 20 ביולי 2015
  24. ^ מה מבקש הרב נחום רבינוביץ' לתקן?
  25. ^ ספרים חדשים: עיונים בתלמוד, מעריב, 3 בנובמבר 1972, עמ' 38
  26. ^ הזוכים בפרס הרב קוק
  27. ^ https://www1.biu.ac.il/File/bot2015/NachumRabinovitchHe.jpg
  28. ^ https://www1.biu.ac.il/index.php?id=3&pt=20&cPath=4&type=1&news=2464
  29. ^ יוטיוב