ירדנה ארזי – הבדלי גרסאות

נולדה בשם '''ירדנה פַיְנְבַּאוּם''' ב[[קיבוץ]] [[כברי]] שב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]]. אביה, דוד פינבאום (1918–1994),{{הערה|{{BillionGraves|דוד-ארזי/15314550|בית הקברות פרדס חנה–כרכור|דוד ארזי}}.}} שעלה ארצה בנעוריו{{הערה|ראו {{וואלה!||לתפארת המדינה: המפורסמות מדליקות משואות|2743378|5 במאי 2014}}; ו[https://www.facebook.com/YardenaAraziMusic/photos/a.300381603409226/552971931483524 פוסט בפייסבוק] של ירדנה ארזי, 26 באפריל 2014.}} עם משפחתו מהעיר [[פולדה (עיר)|פוּלדָה]] שב[[גרמניה]], היה איש [[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ונמנה עם מקימי קיבוץ [[בית הערבה]]. עם [[הכרזת מדינת ישראל]] ופרוץ [[מלחמת השחרור]], פונו המתיישבים מהקיבוץ והתחלקו לקבוצות, ופינבאום נמנה עם הקבוצה שעברה לכברי. אמה של ארזי, איבֶט לבית לוּאַנזֶ'ה (Loinger;{{כ}} 1928–1994),{{הערה|{{BillionGraves|איבט-ארזי/15314549|בית הקברות פרדס חנה–כרכור|איבט ארזי}}.}} הייתה ילידת העיר [[שטרסבורג]] ב[[צרפת]] (סבתה מצד אמה היגרה לצרפת מ[[בוקובינה]]), אחותו של [[ז'ורז' לואנז'ה]], שלחם במחתרת [[הצבא היהודי]] במהלך מלחמת העולם השנייה והתפרסם בכך שהציל ילדים יהודים מידי הנאצים{{הערה|[http://www.ajpn.org/auteur-Georges-Loinger-276.html ז'ורז' לואנז'ר באתר AJPN]}} ודודניתו של ה[[פנטומימאי]] [[מרסל מרסו]]. כילדה, בימי [[מלחמת העולם השנייה]], סייעה לואנז'ה לבני משפחתה בפעילות ב[[תנועת ההתנגדות הצרפתית]] ועסקה בהברחת ילדים יהודים והצלתם. בשנת [[1949]] [[העלייה ההמונית|עלתה לישראל]] בגפה והתיישבה בכברי, שם הכירה את מי שעתיד, כעבור חודשים ספורים, להיות בעלה. בשנת [[1951]] [[עברות|עִברתו]] את שם משפחתם ל"ארזי" ("פינבאום" פירושו ב[[גרמנית]] "עץ נאה"). ב-[[1953]], כשהייתה ארזי כבת שנתיים, עברה המשפחה להתגורר ב[[חיפה]], שם גדלה והתחנכה. בין לבין התגוררה המשפחה לתקופה קצרה בצרפת.

בחיפה פתח אביה של ירדנה חנות קטנה למוצרי [[חשמל]]. לקוח קבוע של אותה חנות היה המלחין [[אפי נצר]], שבאותה עת ניהל את "חבורת [[בית רוטשילד (חיפה)|בית רוטשילד]]". אביה של ירדנה הציע לנצר לזמן את בתו ל[[אודישן]] לחבורה כיוון שידע שהיא שרה ומופיעה במסגרת תנועת [[הצופים]]. ארזי התקבלה, ובגיל 17 אף הפכה לסולנית החבורה. כסולנית ביצעה את השיר "בואי אמא", אשר יצא לרדיו בשנת [[1965]]. אל אחת מהופעות הלהקה בהיכל התרבות בתל אביב הגיע [[סא"ל]] [[ישי עמרמי]], קצין החינוך של ה[[נח"ל]] דאז. הוא התרשם מארזי הצעירה ושריין במיוחד עבורה מקום ב[[להקה צבאית|להקה הצבאית]] שתחת פיקודו, [[להקת הנח"ל]].

ארזי הקדימה את [[גיוס לצה"ל|גיוסה לצה"ל]] והחלה את שירותה הצבאי בשנת [[1969]] כשהיא בת 17.5. לאחר הטירונות הצטרפה ל[[להקת הנח"ל]], אשר הצטלמה באותם ימים ל[[וידאו קליפ|קליפים]] הראשונים של הטלוויזיה הישראלית. לאחר שחרורם של ותיקי הלהקה החלה העבודה על תוכניתה ה-22 "'''שא לשלום (בהיאחזות הנח"ל בסיני)'''" אשר הניבה להיטים כמו "הבן יקיר לי", "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ו"[[שיר לשלום]]". המנהל המוזיקלי [[יאיר רוזנבלום]] היטיב לנצל את קול הסופרן של ארזי בכל שירי התקליט. בין חברי הלהקה נמנו [[גידי גוב]], [[מירי אלוני]], [[דני סנדרסון]], [[לאה לופטין]], [[אפרים שמיר]], [[רותי הולצמן]], [[אלון אולארצ'יק]], [[תמי עזריה]], [[מאיר פניגשטיין]] ו[[עמוס טל שיר]] שהיה מפקד הלהקה ועד מהרה הפך לבן-זוגה. השניים נישאו בשנת [[1972]] כשהיא בת 20 בלבד והתגרשו כעבור שש שנים.

ב-[[1983]] נישאה לנתן תומר, שהיה למפיק שלה. באותה עת, החלה ללמוד פיתוח קול אצל [[רחל הוכמן]] וחברה ל[[גברי מזור]], איש יחסי הציבור של [[פסטיבל שירי הילדים]], שהפך להיות יועצהליועצה האמנותי ומי שעתיד לסלול לה את הדרך אל שירי ארץ ישראל ופופולריותואל פופולריות עצומה. בעצתו של מזור יצאה להופיע בפני החיילים ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], והייתה הזמרת הראשונה שעלתה ל[[הרי השוף]] עוד בזמן הקרבות. בעקבות הנסיעה כתב לה אהוד מנור את השיר "[[הביתה]]", שקרא לחיילינו "לשוב משדות זרים" ועורר סערה פוליטית. השיר הופיע באלבומה השני "[[מה נשמע]]", שהגיע לחנויות בשנת [[1984]], והוא גם אלבומה הראשון שיצא בהפקה עצמית. באלבום בלטו מספר שירים כגון: "חפץ חיים" ("גשם עומד לרדת"), "שיר הערב מצלצל" ("שוטי מנגינה שלנו") ו"תאורת חצר". האלבום היה לאלבום הזהב הראשון של ארזי. שיר נוסף שהקליטה באותה תקופה היה "הזמר", שהגיע למקום השלישי בפסטיבל שירי הילדים. במקביל, הובילה את קמפיין המודעות נגד עישון עבור [[האגודה למלחמה בסרטן]] עליו הוענק לה מגן יו"ר הכנסת.

באותה שנה השתתפה ארזי בפעם השנייה בתחרות [[קדם-אירוויזיון 1983]] עם השיר "[[שירו שיר אמן]]", שהלחין הנרי ברטר. בסיום התחרות הראתה ספירת הקולות כי ארזי הפסידה על חודה של נקודה ל[[עפרה חזה]], שביצעה את השיר "חי". שנים לאחר מכן סיפרה ארזי בראיון לסדרה התיעודית "[[הרצל פינת רפאלי]]", ש[[רפי גינת]] שישב בחבר השופטים סיפר לה לאחר אותו הערב שהייתה טעות בספירת הקולות בהצבעה, והיא זו שהייתה אמורה לזכות במקום הראשון, ולא עפרה חזה. ארזי בחרה לשמור מידע זה בסוד{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4037365,00.html|title=ירדנה ארזי תלמד אתכם למצוץ דם|last=ynet|date=2011-04-03|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-12-30}}}}. טענתה זו של ארזי מעולם לא אומתה ומעולם לא נבדקה.

בשנת [[1984]] הוציאה ארזי את אלבומה השלישי "[[אתה לי ארץ]]", המסמל את הפיכתה לזמרת הבולטת בישראל באותה תקופה והיהואשר היה עד מהרה ל[[אלבום זהב]]. [[אתה לי ארץ (שיר)|שיר הנושא "אתה לי ארץ"]] הוזמן במיוחד על ידי [[רשת ג']] ליום העצמאות ה-36 למדינת ישראל. ומלבדומלבדו בלטו באלבום "יש ונדמה", "פקודת יום" ו"ההצגה הגדולה", שנכתב במיוחד ל[[מצעד הפזמונים העברי השנתי]] של קול ישראל בו נבחרה ארזי לראשונה כ[[זמרת השנה]]. באותה שנה אף זכתה בפרס "כינור דוד", זכתה במקום הראשון ב[[פסטיבל שירי הילדים]] עם השיר "לא נעצור" ([[יורם טהרלב]] – [[נורית הירש]]) והשתתפה ב[[תפקיד אורח]] בסרט [[מאחורי הסורגים]]. רשות השידור בחרה בה לייצג את ישראל באירוויזיון אך התחרות נערכה ב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] והשתתפותה בתחרות בוטלה.