תובענה ייצוגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: תיקון גרש, replaced: ׳ ← '
מ קישורים פנימיים, הסרת קישורים עודפים
שורה 12:
==מאפייני התובענה הייצוגית==
===אישור התובענה הייצוגית===
תובענה ייצוגית מוגשת ל[[בית משפט|בית המשפט]] ככל תובענה רגילה אחרת שמגיש יחיד לבית המשפט; אולם, על מנת לנהלה כייצוגית - ובכך נבדלת היא מכל תובענה אחרת - עליו להגיש גם "בקשה לאישור התובענה כייצוגית", ולקבל את אישורו של בית המשפט לנהלה כייצוגית, ורק לאחר אישורה תהפוך היא לתובענה ייצוגית, והתובע יהפוך לתובע ייצוגי.
 
במקרים רבים אישורה של תביעה כתובענה ייצוגית מביא ל[[פשרה]] בין התובע הייצוגי לנתבע, בחסות בית המשפט, לפיצוי קבוצת התובעים היצוגיים. מכאן התפתחות מוסד הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ותנאיה.
שורה 19:
* קיומה של "עילת תביעה אישית" לתובע הספציפי.
* כי העילה מבוססת כדי כך שישנה "עילת תביעה לכאורה" לתובע הייצוגי. כאן בודק בית המשפט אם יש לתובע סיכוי לכאורה לזכות בסוף ה[[דיון אזרחי|משפט]] בתביעתו.
* על בית המשפט להתרשם כי התובע מביא בפניו עילת תביעה "משותפת", המהווה בסיס משותף לתביעה של קבוצה גדולה של תובעים, לבד מהתובע הספציפי. עילת התובענה הייצוגית תתאפיין בדרך כלל בכך שהיא מביאה בפני בית המשפט מערכת עובדות המקיימות עילת תביעה טובה לקבוצה מסוימת של תובעים כנגד הנתבע, אלא שלכל תובע בנפרד אין עניין להגישה בנפרד מפאת סכומה הקטן או הטרחה הרבה הכרוכה בניהולה, בעוד שכקבוצה יש לה משמעות ניכרת. הגשת התובענה הייצוגית ובירורה ככזו פותרת את הכשל העומד ביסוד הגשת ההליך על ידי כל תובע בנפרד.
*עוד יבדוק בית המשפט אם התובע הוא "תובע הולם" (קרי: אינו קנטרן, רודף פרסום, תובע סדרתי ועוד), כמו גם באי-כוחו, קרי עורכי דינו הם כאלה המסוגלים לעמוד במעמסה של תובענה ייצוגית וראויים לשאת בנטל מבחינת שמם הטוב וכדומה.
* שהסעד הנתבע הוא סעד אחיד ומשותף לכלל התובעים הפוטנציאליים, ואין הוא מעורר בחינה נפרדת של כל פרט בתובענה.
שורה 32:
בתובענה ייצוגית יכול התובע לבקש סעד המחייב את הנתבע כלפי קבוצה מוגדרת של אנשים, שהוחלט כי התובע ראוי לייצג, והוא סעד אחיד ומשותף לכלל התובעים הפוטנציאליים, למשל: [[צו מניעה]], החזר כספי או פיצוי, ובלבד שהוא אחיד כלפי כל הקבוצה (כך, לדוגמה, יכול תובע אחד לתבוע חברה סלולרית שהעלתה שלא כדין את מחירי הקישוריות, ופסק הדין שיקבל יחייב את הנתבע כלפי כל מנויי החברה).
 
משמתקבלת תובענה ייצוגית, תיקבע בפסק דין הדרך שבה הנתבע הייצוגי יתקן את המעוות. בדרך כלל ייקבע מנגנון, בפיקוח התובע הייצוגי או בית המשפט, על מנת שכל בני קבוצת התובעים הייצוגיים יקבלו את המגיע להם מכוח התובענה, אף שלא היו צד לתובענה ולא השתתפו בהליכים.
 
פסק דין בתובענה ייצוגית - בין לקבלה ובין לדחייה - מחייב את כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים, לטוב ולרע, בין שהיו צד לתובענה ובין אם לאו, ויוצר כלפיהם [[מעשה בית דין]], במובן זה שאף אחד מהתובעים הפוטנציאליים הייצוגיים, על אף שלא היו צד לתובענה הייצוגית ולא השתתפו בהליכים, לא יוכל להגיש תביעה נפרדת בגין אותה עילת תביעה.
שורה 39:
אם התובענה הייצוגית מתקבלת (התובע זוכה), בית המשפט יקבע פיצוי מיוחד לתובע הייצוגי שיזם את התובענה בשם הקבוצה. זהו פיצוי הבא לפצות על הזמן והמשאבים שהושקעו על ידו, שלרוב עולים על הנזק הממשי שנגרם לו. פיצוי זה נועד להוות תמריץ לאנשים להגיש תביעות ייצוגיות, כיוון שעל אף שהיא דורשת השקעה רבה של משאבים, מדובר בפעולה יעילה אשר מביאה לתוצאה הוגנת.
 
כמו כן, ייפסק [[שכר טרחה]] לעורך הדין של התובע הייצוגי. גם שכר הטרחה הוא חלק מהפיצוי שעל הנתבע לשלם וזאת על מנת להקטין את העלויות שהתובע הייצוגי יישא בהן. שכר הטרחה שייפסק על ידי בית המשפט ייגזר מסכום הפיצוי שנפסק ביחס לכלל הקבוצה, ותוך התחשבות בנסיבות ניהולה ובירורה של התובענה.
 
כל אלה מהווים תמריץ חשוב להגשת תובענות ייצוגיות בידי תובע, לפתרון הכשל הטבוע בסוג זה של תביעות, שאחרת כל אחד מבני הקבוצה כלל לא היה מגיש את התובענה.
שורה 59:
בעבר מוסד התובענה הייצוגית לא היה מפותח, והתאפשר, אך לא כל כך יושם, מכוח סעיף 29 ל[[תקנות סדר הדין האזרחי]], התשמ"ד-1984. אולם, תקנה זו עוררה בעיות רבות להגשת תובענות ייצוגיות בשל התנאים המיוחדים הקבועים בה, ונוכח היותה [[חקיקת משנה]] ולא [[חוק]] של [[הכנסת]] (ראו ערך [[חקיקה בישראל]]).
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], עם השתכללות החיים המודרניים והיווצרות חברות הענק, התפתחו קבוצות גדולות של תובעים בעלי אינטרס מוגן זהה כלפי [[אישיות משפטית]] אחת. כל פרט מהקבוצה בנפרד לא היה מגיש תובענה לקיום עניינו בנפרד אך בשם כל הקבוצה היה צובר כוח מספיק לניהולה. כתוצאה מכך החלה [[הכנסת]] לגבש חוקים ספציפיים המסדירים את הזכות התנאים והפרוצדורה להגשת תובענות ייצוגיות בתחומים ייחודיים, למשל: בחוק הגנת הצרכן, בחוק הבנקאות, בחוק החברות, בחוק ההגבלים העסקיים וחוק ניירות ערך.
 
בבתי המשפט עלתה לא פעם השאלה אם הסדרי התובענה הייצוגית בחוקים המיוחדים מגבילים את עילות התובענה הייצוגית לחוקים הספציפיים, או שמא בעניינים שלא הוסדרו בחוקים אלה קנויה, עדיין, לבית המשפט הסמכות לדון בתובענה ייצוגית גם מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין ומכוח פסיקה ותיקה של [[בית המשפט העליון]] ([[הלכת פרנקישה]]). בסוגיה זו לא התקבלה הכרעה ברורה. בשנת 2005 נחלקו הדעות ב[[ביתבבית המשפט העליון]] (5 שופטים), לגבי היכולת להגשת תובענה ייצוגית מכוח תקנה 29 במקום שאין עילה מכוח חוקים ספציפיים. דומה כי הנטייה היא לאפשר הגשת תביעות ייצוגיות אך ורק מכוח חוקים ספציפיים שהכנסת ייחדה אותם לכך במפורש ועדיין כלי התובענות הייצוגיות פעל לטובת הציבור{{הערה|איתי הר אור, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3237904,00.html תובענה ייצוגית בטענה להטעיה, כלכליסט], 2.10.12}}.
 
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 אושרו והתקבלו מספר תובענות ייצוגיות.
 
בשנת 2006 נחקק ב[[הכנסת|כנסת]] חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שמאפשר הגשת תובענות ייצוגיות במגוון נושאים:
שורה 83:
 
== לקריאה נוספת ==
* אביאל פלינט, חגי ויניצקי, '''תובענות ייצוגיות''', הוצאת "נבו", 2017
* אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]] מא'''   5 (תשע"א).
* רונן עדיני, "גם זו דרך לסיים- על הסדרי הסתלקות בתובענה ייצוגית" '''[[הפרקליט]] נא'''   3 (תשע"ב).
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 91:
* {{חוק|2000026|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}
* [http://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Civil/Pages/ClassActions.aspx תובענות יצוגיות] באתר פרקליטות המדינה
* [https://www.gov.il/he/Departments/General/representative_actions_fund הקרן למימון תובענות יצוגיות], משרד המשפטים
* [http://classaction.tau.ac.il/ אתר האינטרנט של הקליניקה לתובענות ייצוגיות, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב]
* {{TheMarker|עמי גינזבורג|תובענה ייצוגית|1.2909619|10 באפריל 2016}}
שורה 103:
* {{קישור שבור|28 בינואר 2018}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/tovanot_y/list.htm פנקס התובענות הייצוגיות] באתר הנהלת בתי המשפט
* פסיקת [[בית הדין הארצי לעבודה]] לעניין תובענות ייצוגיות: [http://www.glima.info/verdicts/3-1-2011.pdf ע"ע 629/07, יגאל וירון - תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ ואח'; ניתן ביום 3.1.2011]; [http://www.glima.info/verdicts/9-6-2011.pdf ע"ע 12842-07-10, עו"ד אסף אייל - הוט מערכות תקשורת בע"מ; ניתן ב־9 ביוני 2011]; ו[http://www.glima.info/verdicts/29-8-2013b.pdf ע"ע 53348-01-12, גרמן ישייב - ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ ואח'; ניתן ביום 29.8.2013].
* חגי קרן נ' די.בי.אס. פנקס התובענות הייצוגיות {{קישור שבור|28 בינואר 2018}}http://elyon1.court.gov.il/heb/tovanot_yezugiyot/265c.tif
* {{גלובס|[[חן מענית]]|433 ייצוגיות הוגשו ב-2010, 19% אושרו לדיון|1000618254|25 בינואר 2011}}
* {{TheMarker|עידו באום|התביעות הייצוגיות מסתיימות בפשרות מהירות מדי - והפיצוי לא מגיע לצרכנים|1.2513314|16 בדצמבר 2014}}
* {{הקלטה}} [[אשר גרוניס]], [https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/האוניברסיטה-המשודרת-שופטים-ומשפטים/תוב-ע-נו-ת-ייצוגיות-עם-נשיא-העליון-בדימוס-אשר-גרוניס תובענות ייצוגיות], באתר [[האוניברסיטה המשודרת]] של [[גלי צה"ל]], אוקטובר 2017