חיים ויצמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להוספיס |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←1920–1925: שיחות עם ריאד א-סולח ב-1921 |
||
שורה 166:
ב-2 באפריל 1921 ביקר ויצמן לראשונה באמריקה. יהודי ניו יורק ערכו לכבודו קבלת פנים נרגשת לאורך הרחובות שהובילו אל מלון "קומודור". לאחר מכן נערכה לכבודו קבלת פנים באולם העירייה. אל ויצמן התלוו בביקור [[אלברט איינשטיין]] ואוסישקין. לאחר שבועיים שבמהלכם הבין כי אין סיכוי להסכמה עם הציונים האמריקנים, החליט לנתק את מגעיו עם ברנדייס. הוא הודיע על הקמת משרד של קרן היסוד באמריקה ופתח בגיוס הכסף. ביוני זכה בניצחון מוחץ בהצבעה בוועידת הסתדרות ציוני אמריקה ב[[קליבלנד]], מה שהביא להתפטרותו של ברנדייס מתפקידו. ויצמן נפגש עם נשיא ארצות הברית, [[וורן הרדינג]], וערך מסע הסברה ברחבי צפון אמריקה במטרה לגייס כסף לקופת קרן היסוד. בתחילת יולי שב לאנגליה.{{הערה|שם=רוז 134}}
באוגוסט 1921 הושלם הנוסח הסופי של כתב המנדט, שוויצמן נטל חלק בניסוחו. באותו חודש הגיעה ללונדון משלחת של [[ערביי ארץ ישראל]] ונשארה בעיר במשך כשנה. חברי המשלחת סירבו להיפגש עם ויצמן פנים אל פנים, אולם בהתערבותו של צ'רצ'יל אורגנה פגישה משותפת, שלא הסתיימה בהצלחה.{{הערה|נורמן רוז, '''חיים ויצמן''', פרק י, עמ' 138.}}
בנובמבר 1921 קיים שיחות בביתו של [[ג'יימס דה רוטשילד]] בלונדון עם [[ריאד א-סולח]]. השיחה עסקה בשתי טיוטות להסדר בין היהודים והערבים בארץ ישראל, שאחת מהן הוכנה על ידי [[איתמר בן-אב"י]], תוך התייעצות עם סולח עצמו, והאחרת על ידי מזכיר ההנהלה הציונית בלונדון, אולם הצדדים לא הגיעו להסכם מפורש.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918–1929]]''', עמ' 91.}}
באביב 1923 הגיע ויצמן שוב לאמריקה, ותר אותה בלוויית [[פליקס ורבורג]] ו[[לואי מרשל]], נשיא [[הוועד היהודי-האמריקאי]], אותו פגש לראשונה בוועידת השלום בוורסאי ויצר איתו קשרי ידידות קרובים. המסע הסתיים בהצלחה גדולה וגויסו במהלכו סכומי כסף נכבדים. בין השנים 1923–1928 ביקר ויצמן בארצות הברית שש פעמים.{{הערה|נורמן רוז, '''חיים ויצמן''', פרק יא, עמ' 142–143.}}
| |||