רמב"ם – הבדלי גרסאות

על תאריך הולדתו קיימות עדויות סותרות. בסוף [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] כתב הרמב"ם: {{ציטוטון|אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה והשלמתיו במצרים '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''}}{{הערה|על פי כל [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] והדפוסים. לא השתמר [[כתב יד (מקור)|אוטוגרף]] ל[[סדר טהרות]]}}. כוונתו שסיים בשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת [[ד'תתקכ"ח]] ל[[בריאת העולם (יהדות)|יצירה]] ([[1168]]). אם נולד שלושים שנה לפני סיום כתיבת הספר, הרי שנולד בשנת [[ד'תתצ"ח]] ([[1138]]). לעומת זאת, ב[[מכתב|איגרת]] המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי [[דוד מימוני|דוד הנגיד]], נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, ב[[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]] ([[30 במרץ]] [[1135]]). איגרת זו ומקבילותיה נחשבות פחות מדויקות ומהימנות לעומת דברי הרמב"ם עצמו בסוף פירושו למשנה{{הערה|הרב פרופ' [[שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)|שלמה זלמן הבלין]], "לתולדות הרמב"ם", בתוך: '''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''', חוברת 15, הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], קיץ תשמ"ה, עמ' 67–79; הרב [[יצחק שילת]], אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א.}}. כיום חוקרים רבים מעדיפים את התאריך של שנת ד'תתצ"ח{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], הקדמה לספר [[מורה נבוכים]] ("בשער"), הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשכ"ג-תשכ"ט, עמ' 5, ובהערותיו לרמב"ם בסוף פירוש המשנה; פרופ' [[שלמה דב גויטיין]], "ר' חננאל הדיין הגדולביר' שמואל הנדיב, מחותנו של הרמב"ם", בתוך '''[[תרביץ]]''', ספר היובל, כרך נ', תשמ"א, עמ' 376, הע' 19; הרב פרופ' [[שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)|שלמה זלמן הבלין]], "לתולדות הרמב"ם", בתוך: '''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''', חוברת 15, הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], קיץ תשמ"ה, עמ' 79; הרב [[יצחק שילת]], אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א. מסקנה זו מופיעה על ידי הבלין גם ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]], בערך על הרמב"ם, ובעקבותיה - לדבריו - גם בנוסח השטר [[ש"ח#סדרה א'|שקל אחד חדש עם דיוקן הרמב"ם]] שהונפק על ידי [[בנק ישראל]]. יצוין כי עם קביעה זו נשללת גם מהימנות התאריך י"ד בניסן כיום הולדתו של הרמב"ם, שכן במקור המביא יום זה מוזכר שהוא חל בשבת, ועל פי חשבון [[הלוח העברי]] הדבר התרחש בשנת ד'תתצ"ה ולא בשנת ד'תתצ"ח; על כך ראו אצל הרב [[יצחק שילת]], אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א.}}.

את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, ומכתבי מורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף. למרות הערצתו לרבותיו לא נמנע לימים מלחלוק עליהם בהלכה אף בחריפות{{הערה|1=ראו [[s:רמב"ם הלכות שחיטה יא#הלכה י|הלכות שחיטה, יא י]], [[s:רמב"ם הלכות אישות ה#הלכה טו|הלכות אישות, ה טו]], [[S:רמב"ם הלכות טוען ונטען ג#הלכה ב|הלכות טוען ונטען, ג ב]], ו[[s:רמב"ם הלכות זכייה ומתנה ג#הלכה ח|הלכות זכייה ומתנה, ג ח]]}}. כן למד את כתבי [[רב שמואל בן חפני גאון]], שהשפיע עליו בשיטתו.{{הערה|[[יהודה צבי שטמפפר]], "השפעת כתבי ההלכה של רב שמואל בן חפני גאון על הרמב"ם", [[אביעזר רביצקי]] (עורך), '''הרמב"ם; שמרנות, מקוריות, מהפכנות''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], תשס"ט עמ' 199-210}}.

בשנת [[1165]] הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מ[[סבתה]] (מאוחר יותר [[מרוקו הספרדית]], כיום ספרד), אל [[עכו]] שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת [[אלכסנדריה]], שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת ב[[ירושלים]], שהו שם שלושה ימים. יש שסוברים ש"הבית הגדול והקדוש" הוא [[הר הבית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AAיהדות/%D7%99%D7%95%D7%9Dיום-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AAעליית-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9Dהרמבם-%D7%9C%D7%94%D7%A8להר-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AAהבית-%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95איזו-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AAפרשנות-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94נכונה/|הכותב=הרב עמיחי אליאש|כותרת=יום עליית הרמב"ם להר הבית: איזו פרשנות נכונה?|אתר=כיפה|תאריך=26-10-2017}}}}, ולכן גורסים שהרמב"ם התפלל שם. משם הם נסעו ל[[חברון]], והתפללו ב[[מערת המכפלה]].

* [[אוניברסיטה משודרת]]- [https://www.youtube.com/playlist?list=PLZzik-5K4gHMt85_IAX5Fi7wCdSd9Ype6 הרמב"ם כאן ועכשיו]  ד"ר [[מאיר בוזגלו]]