אדום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 26082001 של Investigador142 (שיחה) לא כך בערך המקושר
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 20:
* אדום הוא צבעו הטיפוסי של ה[[דם]] עקב ה[[ברזל]] שב[[המוגלובין]].
* ה[[פסיכואבולוציה]] של ה[[אדם]] התפתחה לקלוט אדום כצבע בולט מאוד ל[[עין]]. בשונה מרוב מיני ה[[יונק]]ים, [[קוף|קופי]] [[העולם הישן]] (הקופים צרי האף) ובהם האדם, מסוגלים להבחין בין [[ירוק]] לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ב[[רשתית העין]] (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של [[דרום אמריקה]] והקיפופים. יש המייחסים התפתחות זו לצורך במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקה{{הערה|1=B C Regan et al; Fruits, foliage and the evolution of primate colour vision; [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=1088428 Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2001 March 29; 356(1407): 229–283.]|שמאל=כן}} או לצורך בהבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. הסבר אלטרנטיבי לראיית הצבע מתמקד לא בחיפוש מזון אלא יכולת הבחנה חברתית כמניע האבולוציוני להבחנת צבעים משוכללת להתמקדות באדום דווקא. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבע מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיער{{הערה|1=Mark A. Changizi et al; Bare skin, blood and the evolution of primate colour vision ; [http://journals.royalsociety.org/content/x288547k41j0632r/ Biology letters Volume 2, Number 2 / June 22, 2006, Pages 217-221]|שמאל=כן}}. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה{{הערה|1=Ralph B. Hupka et al; The Colors of Anger, Envy, Fear, and Jealousy ; [http://jcc.sagepub.com/cgi/content/abstract/28/2/156 Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol. 28, No. 2, 156-171 (1997)]|שמאל=כן}}. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, [[סטטוס חברתי]] ותוקפנות{{הערה|1=Anthony C. Little et al; [http://www.akademiai.com/content/k34lv3n881178213/ Attribution to red suggests special role in dominance signalling]; Volume 5, Numbers 1-4/March 2007 161-188, Journal of Evolutionary Psychology|שמאל=כן}} .
* התהדרות [[פרח]]ים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות [[חרק]]ים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים. אחד הפרחים האדומים הפורח בישראל הוא ה[[כלנית מצויה|כלנית המצויה]].
* הפרח האדום הידוע והפופלרי ביותר שפורח בישראל הוא ה[[כלנית מצויה|כלנית המצויה]], שאף נבחר ל[[הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל|פרח הלאומי של ישראל]].
* בישראל יש יחסית מעט מיני פרחים בצבע אדום, בנוסף לכלנית בולטים המינים הבאים של פרחים אדומים: [[צבעוני ההרים]] ו[[צבעוני השרון]], [[נורית אסיה]], [[פרג אגסני]], [[דמומית קטנת-פרי]] ו[[דמומית ארצישראלית]], [[אדמונית החורש]] ו[[דם-מכבים אדום]].
* ישנם בעלי חיים המשתמשים בצבע האדום על מנת להזהיר שהם [[רעל|רעילים]] ובכך להרתיע טורפים.
* חיפושית [[מושית השבע]] בולטת בצבעה האדום-[[כתום]]-[[ארגמן]] שאף העניק לה את [[שם מדעי|שמה המדעי]].