הבדלים בין גרסאות בדף "בסיס אשדוד"

הוסרו 77 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
אין תקציר עריכה
(←‏יחידות נוספות: מחקתי משהו מטעמי ביטחון מידע)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ
 
==משימות הזירה ==
זירת אשדוד פועלת בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השייטהשיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין על פי הצורך. להכין ולשמור את כשירות הבסיס וכוחותיו למלחמה ולבט"ש. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.
 
משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל ב[[הים התיכון|ים התיכון]] מצפון לנתניה ועד הגבול עם מצרים. גזרת הפעילות העיקרית היא מול חופי רצועת עזה מתבטאת במניעת פעילות חבלנית עוינת וניטור כלי שיט הנמצאים במרחב למניעת הברחות אמצעי לחימה אל הרצועה וממנה.{{ש}}
===אזורים המהווים אתגר===
האזור המאתגר ביותר בתחום הזירה הימית הדרומית הוא השטח הימי מול [[רצועת עזה]] במקום מתקיימת פעילות דיג אזרחית לצד הברחות ופעולות עוינות רבות. הקמת הנמל בעזה שנעשתה לפי הסכם הוקפאה כאשר הוברר שיהיה פתח הברחת חימוש בכמויות גדולות ביותר. {{ש}}
זירת אשדוד מנטרת את כלל כלי השייטהשיט הנעים במרחב הימי של רצועת עזה ומונעת כניסת גורמים שאינם מאושרים לרצועה. פעמים רבות עומדת יעילות זו למבחן על ידי גורמים מחוץ לרצועה המקיימים משטי מחאה. שהמפורסם בהם היה [[המשט לעזה (2010)]] בו נעצרה ה'מאווי מרמרה' על ידי כוח ימי שהשתלט עליה. ושנה מאוחר יותר עצירת [[המשט לעזה (2011)]].
 
==מבנה הבסיס==
 
===פלגה טכנית===
הפלגה הטכנית אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השייטהשיט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הזירה מבצעים אחזקות למערכות השונות תחת אחריותם, נותנים מענה לתקלות מתפתחות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. הפלגה מחולקת למחלקות על פי תחום העיסוק: {{ש}}
'''מחלקת מכונה''' אחראית על כשירות מערכת ההינע כגון מנועים, תשלובות, גנרטורים, מערכות עזר וסניטציה וגם על גוף כלי השיט.{{ש}}
'''מחלקת מערכות הספק ובקרה''' – אחראית על כשירות מערכות החשמל, מערכת הניווט, מיזוג אוויר, בקרת מנועים והיגוי בכלי השיט. {{ש}}
'''מחלקת אלקטרוניקה''' אחראית על כשירות מערכות האופטיקה (מצלמות, אמצעי ראיה מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות הקשר המגוונות.{{ש}}
'''מחלקת חימוש ייעודי''' אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השייטהשיט ובעיקר התותח המיוצב.{{ש}}
'''מחלקת מחשוב''' אחראית על כשירות מערכות שליטה ובקרה ימיות, רשתות המחשוב בזירה. כולל מערכות שליטה מרחוק ומתן שירותי מחשוב ליחידות הזירה.
===לוגיסטיקה===
{{מונחון| קשל"טים |קציני שליטה}} מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים. ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.
===יחידות נוספות===
'''יחידת הנחיתה''' היחידה להובלת כוחות דרך הים. כלי השייטהשיט של היחידה מסוגלים לשאת מספר רב של לוחמים וכלי רכב ולהנחיתם בחוף אויב.
{{ערך מורחב|שייטת הנחתות}}
'''יחידת מעגן''' – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השייטהשיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה מופעלת בפלגת אג"ם בעבר הייתה חלק מהפלגה הטכנית.
 
==היסטוריה==
'''בשנת 2003 ''' החלה לפעול [[ים תטיס]] דוברת שינוע גז שהופק מקידוחים בים. הדוברה עוגנת 13 מיל ימי מערבית לאשקלון וחייבה סיור אבטחה מיוחד.ספינות הבט"ש עשו בשנה זאת 33,380 שעות ים.{{ש}}
'''בשנת 2004 ''' כלל סדר כוחות הבסיס: 16 [[דבור (כלי שיט)|דבורים]] שעברו שדרוג למדחפי AD וקיבלו תוספת מהירות. במהלך השנה נוספה [[ספינת שלדג]] אחת. אוניות עזר, 3 גוררות ו-11 ספינות דיג מועמדות לגיוס, מערך הגילוי כלל 8 תחנות מכ"ם קבועות ו-4 ניידות מכ"ם לפריסה בהתאם לצורך. ספינות הבט"ש של הבסיס ביצעו בשנה זאת 34,934 שעות ים.{{ש}}
'''שנת 2005''' – עמדה בסימן [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] מרצועת עזה. באותה שנה התווספו לסדר הכוחות של חיל הים: 6 דבורה סימן 3 ושתי [[ספינת שלדג]]. בים לא חלה הינתקות וספינות הבט"ש המשיכו לאכוף את כללי התנועה בקרבת החוף. אזור '''L''' המותר לדיג הוגבל עד 10 מיל ימי מהחוף. אזורי מגבלות השייטהשיט עודכנו אזור '''K''' הורחב ב-500 מטר צפונה אסור לכניסה לדיג ערבי וישראלי. מתוך אזר '''L''' המותר לדיג הוגדרה רצועה ברוחב 3 מיל ימי מהחוף אזור '''P''' היסטורית היו אלה המים הטריטוריאליים בתקופת המדט הבריטי. לכניסת כלי שיט של הבט"ש לרצועה זאת נדרש אישור מיוחד.{{ש}}
באותו זמן הגדירו המצרים אזור חיץ מדרום לאזור '''M''' בו ביצעו המצרים סיורי ביטחון שוטף שלהם. {{ש}}
 
[[אח"י תרשיש (סער 4.5)]] ו[[אח"י חרב (סער 4.5)]]ביצעו 13 גיחות ירי מהים לעבר יעדי מחבלים במרחבים פתוחים במגמה להרתעה ומניעת ירי רקטות מהם.
 
היות שנמל חיפה היה בטווח הרקטות שנורו מלבנון, פונו מרבית כלי השייטהשיט מבסיס חיפה וחלקם מצאו מחסה בנמל אשדוד. [[אח"י חנית]] שנפגעה מטיל חוף ים [[C-802]], בעת שקיימה את ההסגר על החוף הלבנוני, נכנסה לתיקונים בבסיס אשדוד.
<gallery>
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Arms Smuggling Thwarted in Gaza (3).jpg|מפקד בסיס אשדוד [[יורם לקס]] ליד סירה שנעצרה בחשד להברחה.
החל מיוני [[2007]] השתלט ארגון ה[[חמאס]] על רצועת עזה וגם על המשטרה הימית הפלסטינית. לא ניתן לבצע תיאום והחלה תופעה של ירי מהחוף אל ספינות חיל הים. הוטל [[סגר]] או [[הסגר (מלחמה)|הסגר]] על [[רצועת עזה]] על ידי [[ישראל]] ו[[מצרים]].{{ש}}
'''בשנת 2008''' עמד סדר הכוחות של הבסיס על: 5 דבורים 10 דבורות, וחמש ספינות שלדג. החלה פעילות עוינת של משלוח אוניות לשבירת המצור הימי על הרצועה ב[[ארגון חופש לעזה]]{{אנ|Free Gaza Movement}} בדצמבר הייתה יכטה "דיגניטי" שביצעה פרובוקציה וחזרה לצור בלבנון. {{ש}}
'''שנת 2009''' מ-27 דצמבר 2008 פתח צה"ל ב[[מבצע עופרת יצוקה]] להפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה. בסיס אשדוד בפיקודו של ירון לוי ביצע את הלחימה סגר ימי וסיוע באש מהים. תקיפת מטרות וגבית מחיר מ[[חמאס]]. עד לסיום המבצע ב-18 בינואר 2009 הותקפו 68 יעדים בחוף במטרה לחסימת תנועה בצירים והמנעה וסיוע לפעילות צה"ל בחוף. [[אח"י חרב (סער 4.5)]] [[אח"י יפו (סער 4.5)]], [[אח"י תרשיש (סער 4.5)]] ו[[אח"י סופה (סער 4.5)]] התבססו באשדוד וביצעו את התקיפות מול הרצועה.{{ש}}
 
===אכיפת הסגר הימי===
{{ערך מורחב|המשט לעזה (2010)}}
'''בשנים 2011-2009''' נעשה ריכוז מאמץ לחסימת משטים לשבירת הסגר על עזה. במאי התארגן משט של מספר אניות אשר מרביתן עצרו בדרך והאנייה 'מאוי מרמרה' נתפסה על ידי חיל הים. במהלך התפיסה נהרגו פעילי טרור טורקים. הפגנת הנחישות של חיל הים לאכיפת הסגר גרמה לכך שמרבית המשטים הורידו את הציוד באל עריש והוא הועבר לרצועה דרך המעברים. היבשתיים..{{ש}}
{{ערך מורחב|המשט לעזה (2011)}}
עם זאת היה צורך לעצור מספר אוניות שלא נשמעו להוראות. בהם הפליגו פעילים אירופיים וערבים וצוידו באמצעי צילום וציוד תקשורתי. חלק מהאוניות שנעצרו נשאו שמות ליצירת תהודה תקשורתית : 'רייצ'ל קורי', 'פינץ', 'דיגניטי כראמה', 'תחריר', 'צ'אלנג'ר' ו'אוליביה'.{{ש}}
{{ערך מורחב|מבצע חוק ברזל}}
האונייה ויקטוריה נעצרה במרחק רב מהחוף כאשר היא מפליגה לאל-עריש כשהיא נושאת אמצעי לחימה עבור ה[[חמאס]] בעזה. בין האמצעים שנשאה היו טילי חוף ים [[C-704]] מתוצרת אירן. תפיסתם הייתה חשובה להמשך פעילות הביטחון השוטף מול הרצועה{{ש}}
בשנת 2011 הוצאו מרבית הדבורים מהשירות וסר הכוחות של הבסיס עמד על: דבור אחד, 10 דבורות, 5 שלדגים, 2 אוניות עזר, 2 צרעות ו-3 גוררות. .{{ש}}
 
בשנת 2011 הוצאו מרבית הדבורים מהשירות וסרוסדר הכוחות של הבסיס עמד על: דבור אחד, 10 דבורות, 5 שלדגים, 2 אוניות עזר, 2 צרעות ו-3 גוררות. .{{ש}}
שנת 2012 המשיכו כלי השיט של הבסיס בפעילות הסגר. סדר הכוחות הזה לא השתנה גם בשנים הבאות. בנובמבר אותה שנה השתתפו כלי השיט של הבסיס ב[[מבצע עמוד ענן]] מול הרצועה. ולאחר סיומו הורחב אזור המותר לדייג ל-6 מיל ימי כחלק מההבנות שהושגו לסיום המבצע.
 
{{ערך מורחב|מבצע עמוד ענן}}
שנתבשנת 2012 המשיכו כלי השיט של הבסיס בפעילות הסגר. סדר הכוחות הזה לא השתנה גם בשנים הבאות. בנובמבר אותה שנה השתתפו כלי השיט של הבסיס ב[[מבצע עמוד ענן]] מול הרצועה. ולאחר סיומו הורחב אזור המותר לדייג ל-6 מיל ימי כחלק מההבנות שהושגו לסיום המבצע.
 
'''חסימת משטי מחאה''' - הבסיס מתמודד מדי פעם עם משטי מחאה המאורגנים על הפלסטינים ואוהדיהם. ב-5 באוקטובר 2016, עצרו כלי השיט של הבסיס משט מחאה של נשים.לשם כך רוכז צוות מוגבר של חיילות הבסיס על סירת צרעה של יחידת סנפיר. סירת המפגינות נעצרה והובאו לנמל אשדוד ושולחו.
[[קובץ:AshdodOutposts1980-1967.png|ממוזער|300px|פרישת מוצבים חיצוניים ובסיסי משנה של זירת בסיס אשדוד בעבר]]
 
כיום השליטה נעשית מרחוק. יש רק את מפקדת הזירה ובסיס האם באשדוד ומוצבאחדומוצב אחד בזיקים (ארז) שגם הוא יפונה במהלך 2019, בעבר השליטה בזירה חייבה פרישת בסיסי משנה.
===בסיס דפנה===
{{ערך מורחב|בסיס דפנה}}