בסיס אשדוד – הבדלי גרסאות

זירת אשדוד פועלת בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השייטהשיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין על פי הצורך. להכין ולשמור את כשירות הבסיס וכוחותיו למלחמה ולבט"ש. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.

זירת אשדוד מנטרת את כלל כלי השייטהשיט הנעים במרחב הימי של רצועת עזה ומונעת כניסת גורמים שאינם מאושרים לרצועה. פעמים רבות עומדת יעילות זו למבחן על ידי גורמים מחוץ לרצועה המקיימים משטי מחאה. שהמפורסם בהם היה [[המשט לעזה (2010)]] בו נעצרה ה'מאווי מרמרה' על ידי כוח ימי שהשתלט עליה. ושנה מאוחר יותר עצירת [[המשט לעזה (2011)]].

הפלגה הטכנית אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השייטהשיט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הזירה מבצעים אחזקות למערכות השונות תחת אחריותם, נותנים מענה לתקלות מתפתחות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. הפלגה מחולקת למחלקות על פי תחום העיסוק: {{ש}}

'''מחלקת חימוש ייעודי''' אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השייטהשיט ובעיקר התותח המיוצב.{{ש}}

'''יחידת הנחיתה''' היחידה להובלת כוחות דרך הים. כלי השייטהשיט של היחידה מסוגלים לשאת מספר רב של לוחמים וכלי רכב ולהנחיתם בחוף אויב.

'''יחידת מעגן''' – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השייטהשיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה מופעלת בפלגת אג"ם בעבר הייתה חלק מהפלגה הטכנית.

'''שנת 2005''' – עמדה בסימן [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] מרצועת עזה. באותה שנה התווספו לסדר הכוחות של חיל הים: 6 דבורה סימן 3 ושתי [[ספינת שלדג]]. בים לא חלה הינתקות וספינות הבט"ש המשיכו לאכוף את כללי התנועה בקרבת החוף. אזור '''L''' המותר לדיג הוגבל עד 10 מיל ימי מהחוף. אזורי מגבלות השייטהשיט עודכנו אזור '''K''' הורחב ב-500 מטר צפונה אסור לכניסה לדיג ערבי וישראלי. מתוך אזר '''L''' המותר לדיג הוגדרה רצועה ברוחב 3 מיל ימי מהחוף אזור '''P''' היסטורית היו אלה המים הטריטוריאליים בתקופת המדט הבריטי. לכניסת כלי שיט של הבט"ש לרצועה זאת נדרש אישור מיוחד.{{ש}}

היות שנמל חיפה היה בטווח הרקטות שנורו מלבנון, פונו מרבית כלי השייטהשיט מבסיס חיפה וחלקם מצאו מחסה בנמל אשדוד. [[אח"י חנית]] שנפגעה מטיל חוף ים [[C-802]], בעת שקיימה את ההסגר על החוף הלבנוני, נכנסה לתיקונים בבסיס אשדוד.

'''שנת 2009''' מ-27 דצמבר 2008 פתח צה"ל ב[[מבצע עופרת יצוקה]] להפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה. בסיס אשדוד בפיקודו של ירון לוי ביצע את הלחימה סגר ימי וסיוע באש מהים. תקיפת מטרות וגבית מחיר מ[[חמאס]]. עד לסיום המבצע ב-18 בינואר 2009 הותקפו 68 יעדים בחוף במטרה לחסימת תנועה בצירים והמנעה וסיוע לפעילות צה"ל בחוף. [[אח"י חרב (סער 4.5)]] [[אח"י יפו (סער 4.5)]], [[אח"י תרשיש (סער 4.5)]] ו[[אח"י סופה (סער 4.5)]] התבססו באשדוד וביצעו את התקיפות מול הרצועה.{{ש}}

'''בשנים 2011-2009''' נעשה ריכוז מאמץ לחסימת משטים לשבירת הסגר על עזה. במאי התארגן משט של מספר אניות אשר מרביתן עצרו בדרך והאנייה 'מאוי מרמרה' נתפסה על ידי חיל הים. במהלך התפיסה נהרגו פעילי טרור טורקים. הפגנת הנחישות של חיל הים לאכיפת הסגר גרמה לכך שמרבית המשטים הורידו את הציוד באל עריש והוא הועבר לרצועה דרך המעברים. היבשתיים..{{ש}}

האונייה ויקטוריה נעצרה במרחק רב מהחוף כאשר היא מפליגה לאל-עריש כשהיא נושאת אמצעי לחימה עבור ה[[חמאס]] בעזה. בין האמצעים שנשאה היו טילי חוף ים [[C-704]] מתוצרת אירן. תפיסתם הייתה חשובה להמשך פעילות הביטחון השוטף מול הרצועה{{ש}}

שנתבשנת 2011 הוצאו מרבית הדבורים מהשירות וסדר הכוחות של הבסיס עמד על: דבור אחד, 10 דבורות, 5 שלדגים, 2 אוניות עזר, 2 צרעות ו-3 גוררות.

בשנת 2012 המשיכו כלי השיט של הבסיס בפעילות הסגר. סדר הכוחות הזה לא השתנה גם בשנים הבאות. בנובמבר אותה שנה השתתפו כלי השיט של הבסיס ב[[מבצע עמוד ענן]] מול הרצועה. ולאחר סיומו הורחב אזור המותר לדייג ל-6 מיל ימי כחלק מההבנות שהושגו לסיום המבצע.

כיום השליטה נעשית מרחוק. יש רק את מפקדת הזירה ובסיס האם באשדוד ומוצבאחדומוצב אחד בזיקים (ארז) שגם הוא יפונה במהלך 2019, בעבר השליטה בזירה חייבה פרישת בסיסי משנה.