אחאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אם זה לא כתוב בטקסט התנ"כי אי-אפשר להתייחס לזה כעובדה. מקסימיום "ע"פ המדרש וכו'"
קשור לערך ראשי ולא לדף ההפניה
שורה 118:
חז"ל הכירו באופיו האמביוולנטי של אחאב, וכשם שלא חסכו ממנו חטאים כך הדגישו את זכויותיו. את שמו למשל דרשו כסמל לאופיו: "אח" לשמים "ואב" לעבודה זרה. לדברי רב נחמן: "אחאב שקול היה", כלומר "שהיו לו מחצה עוונות ומחצה זכויות"{{הערה|סנהדרין קב, ע"ב, ורש"י שם}}.
 
על חטאיו של אחאב אמר ר' יוחנן "אין לך כל תלם ותלם בא"י שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחווה לו, וכתב על דלתות שמרון "אחאב כופר באלהי ישראל", ולפיכך אין לו חלק ל[[העולם הבא|עולם הבא]]"{{הערה|תלמוד בבלי, סנהדרין קב עמוד ב}}. את הפסוק לפיו זונות רחצו בדמו של אחאב לאחר מותו, קשר ה[[אמוראים|אמורא]] [[רבא]] להשפעתה של [[איזבל]] על אחאב: "אחאב איש [[קרירות מינית|מצונן]] היה ועשתה לו איזבל שתי {{מונחון|צורי|פסלי}} זונות במרכבתו כדי שיראה אותן ויתחמם"{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|לט|ב}}}}.
 
מנגד, הכירו חז"ל בעצמתו המדינית ותלו זאת בזכויות שונות שעמדו לו. במדרש [[במדבר רבה]] נכתב שעל אף שהיה דורו של אחאב עובד עבודה זרה, לא היו ביניהם מלשינים, ובגלל לכידותם הלאומית נצחו במלחמותיהם. חז"ל אף אמרו עליו שהיה "אוהב את התורה ומכבדה, והיה שונה שמונים וחמשה פנים בתורת כוהנים"{{הערה|מסכת סנהדרין ק"ג}}. ר' יונתן זקף את מלכותו הארוכה לכך שכיבד את התורה. במקום אחר נאמר עליו שהיה "ותרן בממונו ותלמידי חכמים נהנו מנכסיו"{{הערה|סנהדרין ק"ב}}.