כלכלת ישראל – הבדלי גרסאות

 

ב-[[7 במאי]] [[2013]], על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת [[2013]], הציג שר האוצר [[יאיר לפיד]] הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון. בנימוק של העדר הכשרה לשוק העבודה יופחת או יבוטל תקצוב בתי הספר החרדיים, תקציב הישיבות יקוצץ בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), יידחו פרויקטים בתחום התשתיות ויופחתו תוספות המיועדות למשרד החינוך.{{הערה|שם=התוכנית התקציבית|[https://web.archive.org/web/20131008095923/http://www.mof.gov.il/BudgetSite/EconomicPlan/Lists/20132014/Attachments/2/plan_2013_2014.pdf התוכנית הכלכלית לשנים 2013–2014], באתר משרד האוצר}}. לפיד קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו לגמרי אם לא ישתתפו בתוכנית הליבה. כמו כן, לפיד גם הוביל ביטול הדרגתי של [[הבטחת הכנסה]] למשפחות אברכים.

 

שר האוצר [[משה כחלון]] הוביל בעקבות עודף בגביית מיסים להורדת בשיעור מס ערך מוסף מכ-18% לכ-17% החל מה-[[1 באוקטובר]] [[2015]]. בראשית [[2017]], הוטל ביוזמתו של כחלון [[מס ריבוי דירות]]. ב[[אוגוסט]] 2017, ביטל [[בג"ץ]] את המס, בנימוק שבהליך החקיקה נפל פגם יסודי.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100420.o23|סוג=בג"ץ|עותר=קווטינסקי צחי ואחרים|משיב=כנסת ישראל ואחרים}}, ניתן ב-6 באוגוסט 2017}} בעקבות עודף בגביית מיסים באותה השנה, יזם כחלון את הגדלת נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 6, ב[[הוראת שעה]] לשנתיים.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|הצלחה לכחלון: הכנסת אישרה את הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים|3712972|10 במאי 2017}}}}