הוריית כהן בנגע הצרעת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ראה -> ראו, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
רווח אחרי פסיק, replaced: ג,ב ← ג, ב (2) |
||
שורה 36:
== פרטי דינים ==
*איש המנוגע מסרב להראות נגעו אל הכהן יש לבית דין לכפות אותו לכך.{{הערה|1=ספר החינוך, מצווה קסט, אבן עזרא לפרשת מצורה פרק יג. רא"ש למסכת נגעים ג, ב}} ויש אומרים דאף איש אחד יכול לכוף המנוגע להיראות אל הכהן ואין צורך לבית דין כלל{{הערה|1=ראו מאמר רב צבי וטנברג ב"יקרא דאורייתא" חלק ג דף רסט (בני ברק תשנ"ט)}}
*יש מהאחרונים שפירשו שאין מחייבים הכהן לפסוק על סוג הנגע באופן מיידי, ויכול הכהן לראות את הנגע ביום ולמסור פסקו גם בלילה -על אף שראיית נגעים בלילה פסולה.{{הערה|1=קונטרס על מסכת נגעים (י. ברמן) סימן ו(ד' לז)}} אולם, לפי פשט התוספתא, אין הכהן רשאי לקבוע נגע הצרעת בלי שיהיה עיניו בו ובעור בשרו בעת הקביעה.{{הערה|1=תוספתא למסכת נגעים פרק א הלכה י}}
*רשאי הכהן להביט אל מראה הנגע דרך ה[[משקפיים]] שלו מבלי להורידם{{הערה|1="טיב הפרשה", פרשת מצורע (הרב מיכאל אביטן). "יקרא דאורייתא" -בני ברק תשנ"ט- דף רעו (צוטט מספר הדרש והעיון)}}
שורה 42:
== טעמי המצווה ==
לטעם המצווה שקביעת נגע הצרעת מוטלת דווקא על הכהנים בני אהרן, יש מנמקים כי היות שנגע הצרעת הוא [[מחלה מידבקת]] שמטילה סכנה לאנשים שמתקרבים לאיש הנגוע, התורה בחרה את הכהנים, שהם מושגחים ביתר שאת מן השמים משאר בני ישראל להיקרב לאנשים מסוג זה -כי מן השמים ישמרו אותם מלהידבק במחלה.{{הערה|1=ספר [[משך חכמה]], לספר ויקרא פרק יג, א}}
לדעתו של פירוש ה[[כלי יקר]], מן השמים מסמנים לאיש הנגוע שהיה לו ללכת בעת בריותו אל הכהן ללמוד מפיו תורה והלכה, ומכיוון שלא עשה כן, יבא לו בעת מחלתו לשוב אל הדרך הרצוי מבחינה תורנית.{{הערה|1=פירוש הכלי יקר לספר ויקרא, פרק יד פסוק ב}}
| |||