עבודה שחורה (שיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רעיונות מרכזיים: הסרת רווחים קשיחים לא נחוצים, replaced: ← (5) |
|||
שורה 26:
במהלך הבית הראשון של השיר, מדגיש בנאי את קשר הדם של בני העדה האתיופית לעם היהודי. ומתאר את "תלאות" הדרך של בני העדה, אותם הוא מכנה "האחים כהי העור" ו"הבנים האבודים", כינוי אשר בא לרמוז על היותם צאצאי [[עשרת השבטים]], אשר הופרדו מעם ישראל לאחר שיצא לגלות.{{הערה|דויד פרץ, "[http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=351e9e9a-209c-4da8-94ec-924c3aaf55f9&lang=HEB עבודה שחורה]", באתר "תרבות il".}} הביטוי "האחים כהי העור", מרמז עוד על הקשר של העדה, אשר הביאה עמה "מסורת מופלאה ועתיקה", לעם היהודי.
לקראת סוף הבית הראשון יוצא בנאי בביקורת כנגד הקביעה של [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]], לפיה
בשורה החותמת את הבית הראשון (ואף את השני) שואל בנאי "ומי יידע אם אברהם לא היה שחור", כדרך להדגיש כי אין מקום לאפליה על רקע גזעי וצבע עור, שכן בהיעדר הוכחה היסטורית חותכת, ניתן אף לשער כי [[אברהם אבינו]] היה שחור.
שורה 32:
בבית השני, מציג בנאי את המציאות הקשה של עולי אתיופיה לאחר הגיעם לישראל: הם חיים במרכז קליטה [[טבריה|בטבריה]], הרחק ממרכז הארץ, מנסים להיקלט במדינה החדשה והמודרנית ולקלוט את אורח החיים השונה בתכלית ממה שהורגלו אליו. וכפי שמתאר זאת בנאי: "מאצל המדורה, מעבר להרי החושך אל הרחוב המקומי, הדיגיטלי, המבולבל". גם בבית זה מודגש הפער שבין חלומם של בני העדה למציאות הקשה, לפיו הם חלמו שנים על בית בישראל וכעת הם הצליחו לעשות זאת, אך בתחושתם הגלות עדיין נמשכת וזאת לאור היחס המפלה כלפיהם.
בבית השלישי מתוארת צעדת המחאה של בני העדה [[ירושלים|לירושלים]]. העמידה שלהם מול הבניין, שלפי הנרמז מדובר ב[[היכל שלמה]], מתוארת כעמידה מול
סוף השיר מבהיר את האכזבה הגדולה שנחלו בני העדה בישראל.
=== סגנון השיר ===
|