תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 21:
בעקבות ה־8080 פותחו מספר מעבדים מתחרים, ביניהם ה-Z80 של חברת [[זילוג]] (שהוקמה על ידי פדריקו פייגין, המהנדס שהיה אחראי על פיתוח ה־4004 וה-8080 באינטל. Z80 תואם ל־8080, ויכול לבצע קוד של 8080 ללא שינוי), ה־6800 של חברת [[מוטורולה]], וה־6502 של חברת MOS Technology, שהיו פופולריים ב[[מיקרו-מחשב|מיקרו מחשבים]], כולל במחשבים ביתיים, החל מאמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70 של המאה ה־20]].
 
בשנת [[1981]] בחרה חברת [[IBM]] ב־[[אינטל 8086|8086]] של אינטל, יורשו של ה־8080 שהרחיב את יכולת העיבוד ל־16 סיביות, בתור יחידת העיבוד המרכזית עבודעבור ה[[מחשב אישי|מחשב האישי]] שלה והפכה בכך את משפחת ה־[[x86]] של אינטל למעבדים הפופולריים ביותר. מעט מאוחר יותר, בשנת [[1984]], בחרה חברת [[אפל]] במעבד מתחרה, ה־68000 של חברת [[מוטורולה]] עבור מחשבי ה[[מקינטוש]], מעבד זה היה הראשון במשפחת מעבדים, ביניהם 68020, 68030 ו־68040 שהופיעו בשנים הבאות. סדרת מעבדים זו של מוטורולה הפכה לשנייה בתפוצתה אחרי המעבדים של אינטל, עד שהוחלפה בשנת [[1991]] במעבד ה־[[PowerPC]] שפותח במשותף על ידי מוטורולה, IBM ואפל.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה העשרים|שנות ה־80]] ו[[שנות ה-90 של המאה העשרים|שנות ה־90 של המאה העשרים]] הופיעו מעבדים חדשים רבים מחברות שונות. ביניהם [[ארכיטקטורת MIPS|MIPS]] של חברת MIPS Technologies, {{כ}} [[SPARC]] של חברת [[Sun Microsystems]] (היום [[אורקל]]), [[Alpha]] של חברת [[DEC]] (היום [[HP]]), ועוד מעבדים רבים, כולל משפחות מעבדים של אינטל ומוטורולה בארכיטקטורות שונות מ־x86 או מ־68K.