עלייה לארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 25:
[[יחיאל מיכל פינס]], שעלה ארצה מ[[פולין]] במאה ה-19, והיה מורה ומנהיג ציבור, חיבר מעין מורה דרך לעולה, ובו המלצות שונות לעולים לארץ ישראל. החיבור מנוסח בסגנון [[משנה תורה]] שחיבר ה[[רמב"ם]]. בין היתר התייחס פינס לזמן המתאים ביותר לצאת לדרך מ[[אירופה]] לארץ ישראל:
{{ציטוט|תוכן= "מאימתי יוצאים לדרך?{{ש}}
מ[[שבועות|עצרת]] עד [[אב]] - החמה קודרת ומכה בראש כל אדם; מאב ועד [[כסלו]] - החולאים מתרבים, ומי שאיננו רגיל באווירה של הארץ - קדחת אוחזו או עיניו מתקלקלות; מכסלו ועד [[פורים]] - ימי גשמים, הצינה מתגברת והבתים דולפים, הים סוער והספינה בסכנה. לפיכך אמרו הסופרים: אין עולים לארץ ישראל, אלא מן הפורים עד העצרת, בזמן שעשבים יוצאים והאילנות מלבלבים ובני אדם מחליפים כוח, וכל מעשי בראשית מתנאים ואומרים שירה".|מקור=יחיאל מיכל פינס, הלכות דרכים, '''משנת ארץ ישראל''', פרק ד'.}}'''דוגמאות לקבוצות שעלו בתקופה זו:'''
'''עליית אעלה בתמר''' הוא כינויה של [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] של [[יהדות תימן|יהודים]] מ[[תימן]] אשר עלו ל[[ארץ ישראל]] בשנים [[תרמ"א]]-[[תרמ"ב]] ([[1881]]) כחלק מ[[העלייה הראשונה]]. העולים קישרו את עלייתם עם הפסוק "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר" ([[מגילת שיר השירים|שיר השירים]], ז', ט'), משום שהמילה "בתמר" היא [[אנגרמה|שינוי סדר האותיות]] של תרמ"ב.
'''[[עליית תלמידי הגר"א]]''' הוא גל העליות של קבוצות עולים מ[[ליטא]] שהתיישבו ב[[ארץ ישראל]] בתחילת [[המאה ה-19]] ובמהלכה. עלייה זו כללה מאות עולים ובתוכם משפחות צעירות, שעלו ארצה בשלושה גלים עיקריים. הם נקראו כך מפני שכמה מהבולטים שבהם הכירו את ה[[הגר"א|גר"א]] והיו קרובים למשנתו. עליה זו נתמכה כמו כל היישוב בארץ גם מ[[כספי החלוקה]] שנאספו על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]]. אנשי עלייה זו וצאצאיהם ב"[[היישוב הישן|יישוב הישן]]" נקראו [[פרושים (היישוב הישן)|"פרושים"]].
===העליות הגדולות עד להקמת המדינה===
| |||