דייוויד פטראוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:מעוטרי אות לגיון הכבוד ל קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד using Cat-a-lot |
Marloweperel (שיחה | תרומות) |
||
שורה 24:
בשנים [[1991]]–[[1993]] היה מפקד הגדוד ה-3 בחטיבה 187 ("רקסאנס") השייכת ל[[הדיוויזיה המוטסת ה-101|דיוויזיה המוטסת ה-101]] ב[[פורט קמפבל]], [[קנטאקי]]. הוא נפצע קשה במהלך אימון מצרור שנורה בשגגה ופגע בחזהו. פטראוס [[ניתוח|נותח]] בביה"ח הסמוך והצליח להתאושש לגמרי.{{הערה|1={{וואלה!|אמיר אורן|האמריקאים לא בוחרים נשיא עם נסיון רלבנטי|1369737|31 באוקטובר 2008}}.}} בתפקידו הבא היה סגנו של קצין האג"ם של דיוויזיית ה-101. בשנים [[1997]]-[[1995]] הוא פיקד על חטיבת הצנחנים ה-504, השייכת ל[[הדיוויזיה המוטסת ה-82|דיוויזיה המוטסת ה-82]]. הסופר [[טום קלנסי]] ערך עמו באותה עת ראיון ארוך לצורך כתיבת ספרו "צנחנים: סיור בכוח משימה מוצנח (1997)". לאחר מכן שירת ב[[הפנטגון|פנטגון]] כעוזר בכיר ל[[יושב ראש המטות המשולבים]], הגנרל [[הנרי שלטון]], בין השנים [[1999]]-1997.
בעת שירותו בצנחנים, החל מתחילת שנות ה-90, הוא פיקד על צוותי קרב בתעסוקות מבצעיות - האחת ב[[האיטי]] (ב-[[1995]]) והשנייה ב[[כוויית]] (ב-[[1999]]). בשנים [[2001]]–[[2002]], השתתף במבצעי שמירת שלום ב[[בוסניה והרצגובינה]]. בתחילת הלחימה ב[[מלחמת עיראק]], פטראוס פיקד על הדיוויזיה המוטסת ה-101{{הערה|1=גל פרל פינקל, [https://www.idf.il/media/56955/%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%92%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf להפסיד במלחמות קטנות – ביקורת ספר], [[בין הקטבים]], גיליון 23-22, ביטחון שוטף – חלק ג', אוקטובר [[2019]].}}. הוא הוביל את האוגדה בלחימה ב[[בגדד]] וב[[כרבלא]]. לאחר מכן פיקד על המתקפה ה[[מסוק|מוסקת]] על [[נינוה (מחוז)|מחוז נינוה]] בצפון עיראק.
[[קובץ:David_Petraeus_and_Paula_Broadwell.jpg|ממוזער|שמאל|פטראוס ופאולה ברודוול, יולי 2011]]
| |||