דייוויד פטראוס

דייוויד פטראוס
David Petraeus
לידה	7 בנובמבר 1952 (בן 70); ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית; בית הספר וודרו וילסון למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים; Cornwall Central High School; בית הספר לשירות חוץ ע"ש אדמונד ולש; אוניברסיטת פרינסטון; המכללה לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית ;
בן או בת זוג	Holly Petraeus (1974–?)
צאצאים	Stephen Petraeus
השתייכות	הצבא האמריקני
תקופת הפעילות	1974–2011 (כ־37 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
	מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית; מפקד הכוחות בעיראק; מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101
פעולות ומבצעים
	מלחמת אפגניסטן; מלחמת עיראק ;
עיטורים
	מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (4); מדליית השירות המצוין (3); לגיון ההצטיינות (4); כוכב הארד (עם אות V)
תפקידים אזרחיים
	ראש ה-CIA;

דייוויד האוול פטראוס (באנגלית: David Howell Petraeus; נולד ב-7 בנובמבר 1952) הוא איש צבא אמריקאי בדרגת גנרל. כיהן כראש ה-CIA מ-6 בספטמבר 2011 ועד 9 בנובמבר 2012. קודם לכן היה מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית, מפקד הכוח הרב-לאומי בעיראק ומפקד כוחות נאט"ו והכוחות האמריקאים באפגניסטן.

ביוגרפיה עריכה

פטראוס נולד במדינת ניו יורק בכפר קורנוול שעל ההדסון. אביו, סיקסטוס, היה רב חובל הולנדי אשר היגר לארצות הברית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אמו, מרים לבית האוול, הייתה ספרנית. ב-1970 התקבל ללימודים באקדמיה הצבאית של וסט פוינט. עם סיום לימודיו שם הוסמך כקצין חי"ר בדרגת סג"ם. לאחר מכן סיים בהצטיינות את קורס הסיירים בבית הספר לחי"ר של הצבא האמריקני בפורט בנינג, ג'ורג'יה. בתפקידו הראשון היה מפקד מחלקה בצוות הקרב הגדודי המוצנח ה-509 באיטליה.^[1] משם, המשיך פטראוס לתפקידי פיקוד בחטיבת החי"ר ממוכנת ה-24 בפורט סטיוארט, ג'ורג'יה. ב-1979, היה למפקד פלוגה בחטיבה ושימש גם כקצין מבצעים גדודי. בתפקידו הבא כיהן כשלישו של מפקד החטיבה ב-1981. משם המשיך פטראוס ללימודים במכללה לפיקוד ומטה בפורט לוונוורת, קנזס. בין השנים 1987-1983 למד בבית הספר ליחסים בינלאומיים וחברתיים ע"ש וודרו ווילסון, של אוניברסיטת פרינסטון. עבודת הדוקטורט שלו ביחסים בינלאומיים עוסקת בנושא "הצבא האמריקני ולקחי מלחמת וייטנאם: מחקר על ההשפעה הצבאית ושימוש בכוח בעידן שלאחר מלחמת וייטנאם". בין השנים 1990-1988 היה לעוזרו של ג'ון גלווין, ששירת באותה העת כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה.^[2] הוא היה עוזרו של מפקד מטה צבא ארצות הברית, קארל ווּאוֹנוֹ.

בשנים 1991–1993 היה מפקד הגדוד ה-3 בחטיבה 187 ("רקסאנס") השייכת לדיוויזיה המוטסת ה-101 בפורט קמפבל, קנטקי. הוא נפצע קשה במהלך אימון מצרור שנורה בשגגה ופגע בחזהו. פטראוס נותח בביה"ח הסמוך והצליח להתאושש לגמרי.^[3] בתפקידו הבא היה סגנו של קצין האג"ם של דיוויזיית ה-101. בשנים 1997-1995 הוא פיקד על חטיבת הצנחנים ה-504, השייכת לדיוויזיה המוטסת ה-82. הסופר טום קלנסי ערך עמו באותה עת ראיון ארוך לצורך כתיבת ספרו "צנחנים: סיור בכוח משימה מוצנח (1997)". לאחר מכן שירת בפנטגון כעוזר בכיר ליושב ראש המטות המשולבים, הגנרל הנרי שלטון, בין השנים 1999-1997.

בעת שירותו בצנחנים, החל מתחילת שנות ה-90, הוא פיקד על צוותי קרב בתעסוקות מבצעיות - האחת בהאיטי (ב-1995) והשנייה בכווית (ב-1999). בשנים 2001–2002, השתתף במבצעי שמירת שלום בבוסניה והרצגובינה. בתחילת הלחימה במלחמת עיראק, פטראוס פיקד על הדיוויזיה המוטסת ה-101.^[4] הוא הוביל את האוגדה בלחימה בבגדאד ובכרבלא. לאחר מכן פיקד על המתקפה המוסקת על מחוז נינוה בצפון עיראק.

פטראוס ופאולה ברודוול, יולי 2011

ב-2004, לאחר המלחמה מונה למפקד הפיקוד הזמני של הכוחות הרב-לאומיים בעיראק (Multi-National Security Transition Command Iraq), אשר היה אחראי על אימון, ההצטיידות, אימון הצבא החדש של עיראק, המשטרה וכוחות הביטחון האחרים, כמו גם פיתוח תשתיות אבטחה, כגון בסיסי אימונים, תחנות משטרה ומוצבי הגבול. בשנים 2007-2005 היה מפקד בסיס פורט לוונוורת' בקנזס, לאחר מכן חזר לעיראק ושימש כמפקד הכוח הרב-לאומי(אנ') במדינה בין השנים 2008-2007.^[5]

כמפקד הכוחות במדינה הוביל פטראוס את אסטרטגיית "הנחשול" שכללה לחימה יעילה בארגוני הטרור, נוכחות מגבורת וקבועה של חיילים בשטח ומתן סיוע ותמריצים לאוכלוסייה המקומית ולשבטים בתמורה לשיתוף פעולה עם הצבא האמריקני ובעלי בריתו כנגד הטרור. הכוח הרב-לאומי, בפיקוד פטראוס, הצליח ליישם את האסטרטגייה ביעילות, ולנצל את המודיעין העדכני והמדויק שסיפקה האוכלוסייה כדי לפגוע קשות במחבלים. האסטרטגייה הביאה לרמת יציבות גבוהה יותר במדינה ויצרה את התנאים שאפשרו לכוחות האמריקנים לסגת מעיראק ב-2011.^[6] באותה תקופה זכה לחשיפה ציבורית יוצאת דופן לאיש צבא אמריקאי לאחר שחיבר דו"ח שהוצג לקונגרס האמריקאי אודות השגת המטרות בעיראק.

לאחר מכן מונה פטראוס לעמוד בראש פיקוד מרכז של ארצות הברית, שבסיסו בטמפה, פלורידה. פיקוד זה אחראי על פעולות הכוחות המזוינים של ארצות הברית בכ-20 מדינות ובהן מצרים, פקיסטן וכן מאמצי המלחמה בעיראק ובאפגניסטן.^[7]

לאחר שהגנרל סטנלי מק'קריסטל, מפקד כוחות ארצות הברית באפגניסטן נאלץ להתפטר בעקבות ריאיון לכתב העת רולינג סטון שבו מתח ביקורת נוקבת על הנשיא אובמה וסגנו ג'ו ביידן, ביקש הנשיא מפטראוס להשתלט על המאמץ המלחמתי באפגניסטן במקומו של המפקד מק'קריסטל.^[8]

בספטמבר 2011 מונה לראש ה-CIA, במקומו של ראש ה-CIA היוצא ליאון פאנטה שמונה למזכיר ההגנה. בנובמבר 2012, התפטר ממשרה זו על רקע רומן מחוץ לנישואים עם פאולה ברודוול, מחברת הביוגרפיה שלו שנתגלה בחקירת ה-FBI‏.^[9] מאוחר יותר התגלה כי עשה שימוש לא-מאושר במידע מסווג, האשמה שאותה פטראוס הכחיש תחילה. ב-2015 העמידה מחלקת המשפטים של ארצות הברית את פטראוס לדין באשמת שימוש לא מאושר שעשה במסמכים מסווגים ומסירתם ביודעין לברודוול, שלא החזיקה בסיווג ביטחוני. עם זאת, התובע הכללי אריק הולדר הפחית את עונשו מפשע לעבירה בדרגת חומרה בינונית, בניגוד להמלצת ה-FBI, ועל כן הוא נידון לשנתיים מאסר על תנאי וקנס בגובה 100,000 דולר.^[10] בינואר 2016 החליט מזכיר ההגנה אשטון קרטר כי פטראוס לא ייענש בשל הפרשה, ועל כן לא יורד בדרגתו ויקבל את מלוא ההטבות של פרישתו.^[11]

כיום (2023) פטראוס הוא יועץ בכיר, יו"ר מכון המחקר ושותף בחברת ההשקעות Kohlberg Kravis Roberts, אליה הצטרף ב-2013.

פטראוס נשוי להוליסטר נולטון, בתו של מפקד ווסט פוינט בעת לימודיו שם. לזוג בן ובת. בנו סטיבן שירת באפגניסטן בעת שפטראוס פיקד על הכוחות שם.

לקריאה נוספת עריכה

Paula Broadwell and Vernon Loeb, All In: The Education of General David Petraeus

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא דייוויד פטראוס בוויקישיתוף

דייוויד פטראוס, ברשת החברתית LinkedIn
אמיר אורן, בחירות בארה"ב: האמריקאים לא בוחרים נשיא עם נסיון רלוונטי, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2008
סוכנויות הידיעות, ארה"ב: ראש ה-CIA יחליף את רוברט גייטס, באתר nrg‏, 27 באפריל 2011
רועי קייס, "ראש ה-CIA לסודנים: לא ידענו מראש על תקיפה", באתר ynet, 29 באוקטובר 2012
אמיר אורן, פרישת פטראוס, הגיבור שלא כבש את יצרו, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2012
אחרי התפטרות פטראוס: כיצד ייראה ממשל אובמה החדש?, באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2012
אמיר אורן, ראש ה-CIA לשעבר: ארה"ב וישראל הן בעלות ברית ועליהן לנהוג ככאלו, באתר הארץ, 8 בינואר 2016
דפנה מאור, "התפקיד שלי הוא לזהות סיכונים סביב העולם. הדמוקרטיה עמידה יותר ממה שחושבים", באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2023
דייוויד פטראוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ גל פרל פינקל, מדיניות צבאית אמריקנית טובה יותר, דבר ראשון, ‏ 02.09.2016.
^ עמוס הראל, צ’יקו תמיר חושב שתוכנית גנץ עלולה להוביל לאסון, באתר הארץ, 18 ביולי 2013.
^ אמיר אורן‏, האמריקאים לא בוחרים נשיא עם נסיון רלבנטי, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2008.
^ גל פרל פינקל, ‏להפסיד במלחמות קטנות – ביקורת ספר, בין הקטבים ‏23, אוקטובר 2019, עמ' 229–238
^ ‏סוכנויות הידיעות, עיראק: התחלף מפקד צבא ארה"ב במדינה, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2008
^ גל פרל פינקל, ‏מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין, מערכות 487, 2020, עמ' 18.
^ ‏סוכנויות הידיעות, פטראוס: הטליבאן הם איום על קיום פקיסטן, באתר nrg‏, 10 במאי 2009
^ גיל תמרי, ארה"ב: אובמה קיבל את התפטרותו של הגנרל מקריסטל, באתר של "רשת 13", 23 ביוני 2010 (במקור, מאתר "nana10")‏
^ רויטרס, ראש הסי-איי-אי, הגנרל דייוויד פטראוס, התפטר בעקבות רומן מחוץ לנישואים, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2012
^ סוכנויות הידיעות, ראש ה-CIA לשעבר נידון למאסר על תנאי וקנס, באתר nrg‏, 23 באפריל 2015
^ Defense Department to take no additional action against Gen. David Petraeus,‏ CNN‏, 30 בינואר 2016

[1] גל פרל פינקל, מדיניות צבאית אמריקנית טובה יותר, דבר ראשון, ‏ 02.09.2016.

[2] עמוס הראל, צ’יקו תמיר חושב שתוכנית גנץ עלולה להוביל לאסון, באתר הארץ, 18 ביולי 2013.

[3] אמיר אורן‏, האמריקאים לא בוחרים נשיא עם נסיון רלבנטי, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2008.

[4] גל פרל פינקל, ‏להפסיד במלחמות קטנות – ביקורת ספר, בין הקטבים ‏23, אוקטובר 2019, עמ' 229–238

[5] ‏סוכנויות הידיעות, עיראק: התחלף מפקד צבא ארה"ב במדינה, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2008

[6] גל פרל פינקל, ‏מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין, מערכות 487, 2020, עמ' 18.

[7] ‏סוכנויות הידיעות, פטראוס: הטליבאן הם איום על קיום פקיסטן, באתר nrg‏, 10 במאי 2009

[8] גיל תמרי, ארה"ב: אובמה קיבל את התפטרותו של הגנרל מקריסטל, באתר של "רשת 13", 23 ביוני 2010 (במקור, מאתר "nana10")‏

[9] רויטרס, ראש הסי-איי-אי, הגנרל דייוויד פטראוס, התפטר בעקבות רומן מחוץ לנישואים, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2012

[10] סוכנויות הידיעות, ראש ה-CIA לשעבר נידון למאסר על תנאי וקנס, באתר nrg‏, 23 באפריל 2015

[11] Defense Department to take no additional action against Gen. David Petraeus,‏ CNN‏, 30 בינואר 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

תפקידים בשירות

לידה	7 בנובמבר 1952 (בן 70) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית בית הספר וודרו וילסון למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים Cornwall Central High School בית הספר לשירות חוץ ע"ש אדמונד ולש אוניברסיטת פרינסטון המכללה לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית
בן או בת זוג	Holly Petraeus (1974–?)
צאצאים	Stephen Petraeus
השתייכות	הצבא האמריקני הצבא האמריקני
תקופת הפעילות	1974–2011 (כ־37 שנים)
דרגה	גנרל
מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית מפקד הכוחות בעיראק מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101
פעולות ומבצעים
מלחמת אפגניסטן מלחמת עיראק
עיטורים
מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (4) מדליית השירות המצוין (3) לגיון ההצטיינות (4) כוכב הארד (עם אות V)
תפקידים אזרחיים
ראש ה-CIA