חרוז אלכסנדריני – הבדלי גרסאות

==== שימוש בחרוז אלכסנדרוני בשירה העברית ====

 

 

[[נתן אלתרמן]], שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות נאו-קלאסיות ([[פדרה (רסין)#"פדרה" בעברית|התרגום ל״פדרה״ של רסין]]){{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נתן זך|שם=ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן|כתב עת=|קישור=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=zLbxpzQgpH0%3d&tabid=65&mid=455}}}}. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״[[שירי מכות מצרים]]״, בחלק העיקרי, ״[[שירי מכות מצרים#שירי המכות|שירי המכות]]״ ובחלק האחרון, ״[[שירי מכות מצרים#איילת|איילת]]״{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=Gy0-5VLwW50%3D&tabid=65&mid=455|הכותב=עוזי שביט|כותרת=שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'|אתר=http://www.alterman.org.il|תאריך=}}}}.