בנימין נחום סילקינר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
מ הסרת מלה ריקה
שורה 5:
נולד ב[[י"ט בכסלו]] [[תרמ"ג]] ([[1 בדצמבר]] [[1882]]) בעיירה [[וילקי]] שבפלך [[קובנה]] ב[[ליטא]]. חונך על ברכי היהדות, אולם באווירה האוהדת את [[תנועת ההשכלה היהודית]]. בשנת [[1900]] עבר ל[[אודיסה]] להמשך לימודיו, והושפע ביותר מ[[אחד העם]] ומ[[חיים נחמן ביאליק]]. שם הוא החל בכתיבת שיריו הראשונים. בשנת [[1908]] עבר ל[[ארצות הברית]] יחד עם בן-דודו [[אהרון דוד מרקסון]], וסיים את חוק לימודיו ב[[משפטים]] ב[[אוניברסיטת ניו יורק]]. כל העת עסק סילקינר בהוראת ה[[עברית]] בבית המדרש למורים ב[[ניו יורק]], ליד [[בית המדרש לרבנים באמריקה]] מיסודו של [[שניאור זלמן שכטר]]. בשנותיו האחרונות אף שימש מנהלו של בית מדרש זה.
 
בשנת 1903 יצא לאור שירו הראשון בכתב העת "[[הזמן (כתב עת)|הזמן]]", אך הוא לא המשיך לפרסם עד להתבססותו בארצות הברית, שם הוא היה למעשה הפותח של [[שירה עברית|השירה העברית]] המודרנית בארצות הברית. המעבר לכרך הגדול של העולם החדש העיק עליו והוא ביקש לעצמו פינת סתר של רוך פיוטי, שהתבטאה בנעימה הלירית והענוגה של שיריו. בספרו הראשון '''"מול אוהל תמורה: שברי פואמה מזמן שלטון הספרדים באמריקה"''', ביצע סילקינר ניסיון נועז לחדור לקדמי אמריקה הראשונית, והיא התמודדות ראשונה של השירה העברית עם נושא אמריקאי מובהק - הווי האינדיאנים בימי שלטון הספרדים באמריקה. הספר סימן מפנה בשירה העברית ופתח תקופה חדשה בספרות העברית בארצות הברית. לאחר שמילא בכתביו את מרבית הקובץ '''"סנונית"''' שהוציא [[ראובן בריינין]] בשנת [[1910]], השתתף החל משנת [[1911]] בעריכת כתב העת האמריקאי העברי "[[התורן]]" יחד עם אברהם גולדברג, [[שמעון גינצבורג]], [[שלום בר מקסימובסקי]] ו[[דניאל פרסקי]]. בשנת [[1927]] כינס את מרבית שיריו לאסופה '''"שירים"'''.
 
סילקינר הוציא מספר ספרי-לימוד לעברית מ[[אנגלית]], והיה שותף לחיבור ה[[מילון]] האנגלי-עברי הגדול יחד עם ד"ר [[יהודה אבן שמואל]] ו[[ישראל אפרת (פרופסור)|ישראל אפרת]] שיצא לאור לראשונה בשנת [[1929]]. הוא גם עסק בתרגום כתביו של [[ויליאם שייקספיר]] ל[[עברית]]: תרגם את "[[מקבת']]" בשנת 1929 והוסיף הערות לתרגום "[[הסוחר מוונציה]]" ל[[שמעון הלקין]].