אתיופיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 26337748 מ־18:35, 18 בספטמבר 2019 מאת כ.אלון טיגרית איננה שפה רשמית במדינה. היא רשמית רק במחוזות מסויימים של המדינה |
מ הסרת מלה ריקה |
||
שורה 50:
'''הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה''' (ב[[אמהרית]]: '''የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ''') היא [[מדינה]] ב[[קרן אפריקה]] שב[[מזרח אפריקה]]. אתיופיה גובלת בצפון ב[[אריתריאה]], ב[[סודאן]] וב[[דרום סודאן]] במערב, ב[[קניה]] בדרום, ב[[סומליה]] ב[[מזרח]] וב[[ג'יבוטי]] בצפון-מזרח. אתיופיה היום היא פדרציה של שישה מחוזות אתניים, שלושה מחוזות מולטי-אתניים ושתי ערים עצמאיות. המדינה מכונה בחוקתה "הפדרציה האתיופית השנייה" ומוגדרת כ[[פדרציה]] דמוקרטית [[רב-לאומית]] שצורת שלטונה [[רפובליקה]].
אתיופיה היא ארץ בעלת היסטוריה רצופה עתיקה ביותר. המדינה המודרנית היא
אתיופיה מנהלת מדיניות עצמאית השונה מיבשת [[אפריקה]] וממדינות [[המזרח התיכון]], אך מאידך היא מובילה במספר תחומים ביבשת. בשנת [[1923]] היא הפכה לחברה ב[[חבר הלאומים]], ובשנת [[1942]] היא חתמה על הצהרת [[האומות המאוחדות]], והייתה אחת מ-51 המדינות המייסדות של הארגון. בעקבות כך היא קיבלה עמדת בכורה ביבשת וזכתה לארח את מרכז [[האו"ם]] באפריקה. אתיופיה היא גם אחת ממייסדות [[האיחוד האפריקאי]], ומזכירות הארגון שוכנת בבירתה, [[אדיס אבבה]].
שורה 97:
במהלך שלטון הקיסר [[סוסוניוס, קיסר אתיופיה|סוסוניוס]], שבישר על תחילת שלטונו של [[השושלת הגונדרית|ענף גונדר]], התחוללה [[מלחמת אזרחים]] בין נאמני [[הכנסייה האתיופית]] לבין תומכי [[הכנסייה הקתולית]]. המלחמה, שהחלה בהמרת דתו של הקיסר לקתוליות, גרמה למותם של אלפים. בנו של סוסוניוס, [[פאסילידס, קיסר אתיופיה|פאסילידס]], גירש את האירופים ([[פרנג'ים]]) שגרמו למלחמה, והתחיל את [[תקופת התחייה האתיופית|תקופת הרנסאנס האתיופית]], שבה חלו תמורות בתרבות האתיופית. במהלך סוף התקופה פרצו סכסוכים אתניים בין האורומו ה[[מוסלמים]] לבין ה[[חבשים]] ה[[נוצרים]] על השלטון באימפריה. ה[[ראס]] [[מיכאל סהול]] נקרא לתווך בין הצדדים, אך הפך בפועל לראש הקבוצה הנוצרית, ובעקבות כך הוא שלט על אתיופיה ביד רמה ורצח את הקיסר הפרו-אורומו [[יואס הראשון, קיסר אתיופיה|יואס הראשון]]. בנקודה זו התחילה [[תקופת השופטים האתיופית]], המאופיינת בהתרופפות המשטר הקיסרי ובעליית מצביאים מקומיים. מסוף [[המאה ה-18]] שליטי אתיופיה [[דה-פקטו]] היו סגני הקיסרים מ[[שושלת יג'ו]]. התקופה הסתיימה כאשר [[קאסה היילו]] החליט [[איחוד אתיופיה|לאחד את אתיופיה]] תחת מנהיגותו, והצליח לכבוש ולהביס את השליטים המחוזיים השונים, ובסופו של דבר הפך קאסה לקיסר [[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]].
תוודרוס הצליח לאחד את אתיופיה, לשמור על [[הכנסייה האתיופית]] תחת מרותו והיה
לאחר מותו של מנליק השני הוא ציווה שנכדו [[ייאסו החמישי|ליג' ייאסו]] ישב על כס המלוכה, אולם לליג' ייאסו היה רקע מוסלמי מצד אביו שרצה להחליש את הצמרת האתיופית, והוא נתן עדיפות למחוזות של אתיופיה במטרה להחליש את השלטון המרכזי. כמו כן הוא הימר על התחזקות האסלאם ושיתף פעולה עם [[סודאן]] ו[[האימפריה העות'מאנית]]. אולם בעקבות כך הוא הודח על ידי האליטה הנוצרית - שואנית באתיופיה, ובשנת [[1916]] עלתה לשלטון [[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|זאודיתו]], בתו של מנליק, ו[[ראס טפרי]] הוכרז כיורש העצר. בשנת [[1930]] תפס ראס טפארי מקונן את כס הקיסרות, ואימץ לעצמו את השם [[היילה סלאסי]].
שורה 230:
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה היא [[רפובליקה]] [[פדרציה|פדרלית]] [[חוקה|חוקתית]], המבססת את המערכת ה[[פוליטיקה|פוליטית]] שלה על חוקה. בראש המדינה עומד הנשיא, אשר מעמדו הוא סמלי בעיקרו, ואילו ראש הממשלה עומד בראש מועצת השרים, והוא המחזיק בסמכויות הביצועיות. הרשות המחוקקת היא [[האספה הפדרלית של אתיופיה|האספה הפדרלית]] המתחלקת לשני בתים: [[בית עליון]], היושב ב[[מועצת הפדרציה האתיופית|מועצת הפדרציה]] (הגוף הייצוגי של [[מדינות אתיופיה]]) ובית תחתון, היושב ב[[בית הנבחרים העממי האתיופי|בית הנבחרים]] (ה[[פרלמנט]] האתיופי), ובבתי הפרלמנט קיימת מערכת רב-מפלגתית. המערכת המשפטית של אתיופיה עצמאית מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת, והחוקה שמה דגש על [[זכויות אדם]] ומפלגת את הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות של המדינה ובין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
הבחירות הראשונות לאספה המחוקקת האתיופית, שבה 547 חברים, נערכו ביוני 1994. באספה זו נכנסה לתוקף ה[[חוקה]], ובכך נוסדה
בשנת 2018, תחת שלטון [[אבי אחמד]], אתיופיה הפגינה, באופן יוצא דופן ביחס למדיניות אפריקה, ייצוג רב יחסית של נשים בתפקידי שלטון בכירים. [[סאהלה–וורק זוודה|סאהלה-וורק זוודה]] הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ל[[נשיא אתיופיה|נשיאת אתיופיה]], לאחר שבחר בה הפרלמנט האתיופי פה אחד, ונכון לרגע השבעתה הייתה ראשת המדינה היחידה באפריקה. לצד בחירתה של זוודה לנשיאות, לאחר אישור הממשלה, נשים מחזיקות בכ-50% מהתיקים בממשלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5379916,00.html|הכותב=|כותרת=מהפכה באתיופיה: נשיאה, שרת הגנה וקבינט נשי|אתר=|תאריך=}}}}.
|