רמב"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מ replaced: ← |
||
שורה 29:
|מדינה=[[אל-אנדלוס]], [[מרוקו]], [[מצרים]]}}
רבי '''משה בן מימוּן'''{{הערה|מיימוּן, מערבית: ميمون, Maymun, "בר מזל". ראו גם ב [https://web.archive.org/web/20110508154118/http://www.amit4u.net/newsarticle/10683,1305,15802.aspx אתר יהדות תוניסיה]. יש המסבירים כך את כינויו הנפוץ של הרמב"ם בספרות הראשונים '''הר"מ במז"ל''' - הרב משה בן מיימון זכרונו לברכה, שנכתב בצורה זו ולא כרגיל '''הרמב"ם ז"ל''', כדי להזכיר את מובנו של השם.{{דרוש מקור|סיבה=מאיפה ההמצאה הזאת? אני לא מכיר שום דבר הנוגע לכך, ובכל אופן לא אמחק זאת מיד. מי שחושב שיש לדברים האלה בסיס - נא לציין אותו.}}}} (נולד: [[ד'תתצ"ח]], [[1138]]{{הערה|ויש אומרים [[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]], [[1135]]. ראו [[#לידתו|להלן]] ובדברי שילת שם.}}, נפטר: [[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]], [[13 בדצמבר]] [[1204]]; מכונה גם ב[[ראשי תיבות]] '''רמב"ם''', ב[[ערבית]] מוכר כ'''מוסא בן מימון''' או כ'''אבן עבד אללה''', ובלשונות אירופה כ'''מיימונידס''') היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בכל הדורות, מחשובי ה[[פילוסוף|פילוסופים]] ב[[ימי הביניים]], [[איש אשכולות]], [[מדען]], [[רופא]], [[חוקר]] ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ב[[יהדות]]. עליו נאמר "מ[[משה]] עד {{מונחון|משה|הרמב"ם}} לא קם כמשה"{{הערה|לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[יצחק אבן לטיף]] (נפטר בערך [[ה'נ']]) בסוף הקדמתו ל"שער השמים" (כ"י מינכן 46, דף 17 ע"א)}} והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול" (בגימטריה: רבנו משה). הרמב"ם החזיק במשנה [[רציונליזם|רציונליסטית]] מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף וכרופא גם בתרבות הערבית והאירופית.
==קורות חיים==
=== לידתו ===
הרמב"ם נולד[[קורדובה (ספרד)|
על תאריך הולדתו קיימות עדויות סותרות. בסוף [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] כתב הרמב"ם: {{ציטוטון|אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה והשלמתיו במצרים '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''}}{{הערה|על פי כל [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] והדפוסים. לא השתמר [[כתב יד (מקור)|אוטוגרף]] ל[[סדר טהרות]]}}. כוונתו שסיים בשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת [[ד'תתקכ"ח]] ל[[בריאת העולם (יהדות)|יצירה]] ([[1168]]). אם נולד שלושים שנה לפני סיום כתיבת הספר, הרי שנולד בשנת [[ד'תתצ"ח]] ([[1138]]). לעומת זאת, ב[[מכתב|איגרת]] המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי [[דוד מימוני|דוד הנגיד]], נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, ב[[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]] ([[30 במרץ]] [[1135]]). איגרת זו ומקבילותיה נחשבות פחות מדויקות ומהימנות לעומת דברי הרמב"ם עצמו בסוף פירושו למשנה{{הערה|הרב פרופ' [[שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)|שלמה זלמן הבלין]], "לתולדות הרמב"ם", בתוך: '''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''', חוברת 15, הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], קיץ תשמ"ה, עמ' 67–79; הרב [[יצחק שילת]], אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א.}}. כיום חוקרים רבים מעדיפים את התאריך של שנת ד'תתצ"ח{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], הקדמה לספר [[מורה נבוכים]] ("בשער"), הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשכ"ג-תשכ"ט, עמ' 5, ובהערותיו לרמב"ם בסוף פירוש המשנה; פרופ' [[שלמה דב גויטיין]], "ר' חננאל הדיין הגדולביר' שמואל הנדיב, מחותנו של הרמב"ם", בתוך '''[[תרביץ]]''', ספר היובל, כרך נ', תשמ"א, עמ' 376, הע' 19; הרב פרופ' [[שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)|שלמה זלמן הבלין]], "לתולדות הרמב"ם", בתוך: '''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''', חוברת 15, הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], קיץ תשמ"ה, עמ' 79; הרב [[יצחק שילת]], אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א. מסקנה זו מופיעה על ידי הבלין גם ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]], בערך על הרמב"ם, ובעקבותיה - לדבריו - גם בנוסח השטר [[ש"ח#סדרה א'|שקל אחד חדש עם דיוקן הרמב"ם]] שהונפק על ידי [[בנק ישראל]]. יצוין כי עם קביעה זו נשללת גם מהימנות התאריך י"ד בניסן כיום הולדתו של הרמב"ם, שכן במקור המביא יום זה מוזכר שהוא חל בשבת, ועל פי חשבון [[הלוח העברי]] הדבר התרחש בשנת ד'תתצ"ה ולא בשנת ד'תתצ"ח; על כך ראו אצל הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א.}}.
שורה 39:
=== שמו ומוצאו ===
[[קובץ:Maimonidessign.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חתימת הרמב"ם, מתוך כתב-יד הונטינגטון 80 של [[משנה תורה]].]]
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:
שורה 258:
=== בריאות הגוף והנפש ===
הרמב"ם היה מראשוני המטיפים ל[[רפואה מונעת]]. בספריו הרפואיים ואף ב"משנה תורה" הוא מדריך לתזונה נכונה והתעמלות. לרמב"ם הייתה ידיעה גם ב[[פסיכולוגיה]]. אפשר לראות בו מראשוני הדוגלים ביהדות בטיפול פסיכולוגי. כפי שקבע ב"[[שמונה פרקים לרמב"ם|שמונה פרקים]]"{{הערה|1=פרק [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/3-2.htm שלישי] ו [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/4-2.htm רביעי]}}, שהחולה בנפשו שתכונותיו נוטות אל הקיצוניות, צריך להתייעץ עם החכם - רופא הנפש, שיעזור לו לאבחן את מצבו וייעץ לו כיצד לאזן את תכונותיו ולהגיע ל[[שביל הזהב]], באמצעות עשייה מתמדת והפוכה לתכונה הקיצונית הקיימת בו - שיטה הבנויה על דברי פילוסופים כדברי [[אריסטו]] בספר [[אתיקה]], ועל דברי [[חז"ל]], כפי שהרמב"ם מעיר בעצמו בהקדמתו ל[[שמונה פרקים]].
*'''תזונה נכונה''' - הרמב"ם מנחה את האדם לבחור את המזון לא על פי טעמו, אלא על פי יעילותו. הרמב"ם גם קורא שלא לאכול אלא על קיבה ריקה, להשתדל שלא לאכול מטעמים שונים בארוחה אחת, אלא רק מין אחד ולהקפיד להימנע מן השובע: "כי אם נתמתחה האיצטומכה (=קיבה) ביותר ממה שבטבע, יחלשו פעולותיה..." (קצרת, פרק 1, 59).
*'''[[התעמלות]]''' - שמירה על כל עקרונות הבריאות, ללא התעמלות, אינה מספיקה לפי הרמב"ם ובמוקדם או במאוחר יאלץ הנוהג כך לקחת תרופות, ככתוב "ואם יטרידהו להתעמל, אז לא יספיקהו טוב ההנהגה, עד שיצטרך לזה לקיחת הרפואות המבריאות" (פרקי משה, מאמר 1,18) וכן "ובהתעמלות ידחה נזק רוב ההנהגות הרעות" (הנהגת הבריאות, שער 1, 3).
שורה 344:
* [[אוניברסיטה משודרת]]- [https://www.youtube.com/playlist?list=PLZzik-5K4gHMt85_IAX5Fi7wCdSd9Ype6 הרמב"ם כאן ועכשיו] ד"ר [[מאיר בוזגלו]]
* משה יגור, [http://blog.nli.org.il/rambam_pidyon/ פעילותו של הרמב"ם במצרים בפדיון שבויים], באתר [[הספרייה הלאומית]], אוגוסט 2017
* [http://harambam.org.il/
*ארבעה פרקי פודקאסט על הרמב"ם, קולות של רוח, [https://soundcloud.com/user-570067797/bvimwsdhwknk חלק א: הוצאת אלוהים מהעולם], [https://soundcloud.com/user-570067797/vouqig4mo8tm חלק ב: עקירת עבודה זרה], [https://soundcloud.com/user-570067797/fu63arcfoznr חלק ג: משמעות החיים], [https://soundcloud.com/user-570067797/yd1ytrpttq0z חלק ד: הקריאה השמרנית]
שורה 358:
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=157 איגרות הרמב"ם], ליפסיה 1861, באתר דעת.
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mahadurot.htm מהדורת אינטרנט של ספרי מחשבת ישראל] מאתר דעת - כולל כתבי הרמב"ם.
* [http://www.mechon-mamre.org/i/0.htm משנה תורה להרמב"ם] - באתר של [[מכון ממרא]], ובמאגרי ספרות הקודש של אתר מקראנט [http://kodesh.mikranet.org.il/i/0.htm] ושל סנונית [http://kodesh.snunit.k12.il/i/0.htm].
* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/html/rambam_h.htm חיבורי הרמב"ם; כתבי-יד ודפוסים קדומים], בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
* [http://www.hebrewbooks.org/rambam מהדורת אינטרנט של משנה תורה להרמב"ם ומפרשיו], בעריכת מכון [[עוז והדר]] - אתר [[Hebrew Books]].
| |||