כריסטיאנה ניסליין-פולהרד – הבדלי גרסאות

בילדותה בילתה תקופה אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] אצל סבה מצד אביה, פרנץ פולהרד, פרופסור למחלות פנימיות בדימוס, מומחה ידוע במחלות לב וכליות, שעבר לגור על יד [[פרנקפורט על נהר מיין]], ואירח בני משפחה רבים בהימלטותם מ[[מזרח גרמניה]] שנכבשה על ידי הסובייטים. התעניינה מילדותה בצמחים ובבעלי חיים וכבר בגיל 12 ידעה שתהיה ביולוגית. בסיום הבגרות הציגה בהשפעת כתביהם של [[קונרד לורנץ]] ושל חוקרים אחרים של התנהגות בעלי החיים, עבודה על שפתן של החיות.

 

===פעילותה המדעית והאקדמית===

כיום היא מנהלת את מחלקת ה[[גנטיקה]] ב[[מכון מקס פלאנק]] ל[[ביולוגיה התפתחותית]] בעיר. את פרס נובל, שאותו חלקה עם שני ביולוגים [[ארצות הברית|אמריקניים]] ([[אריק וישאוס]] ו[[אדוארד לואיס]]), קיבלה עבור מחקריה בביולוגיה התפתחותית ב[[זבוב הפירות]] (''Drosophila melanogaster'', אחד מ[[אורגניזם מודל|אורגניזמי המודל]] העיקריים בגנטיקה), ועבור גילוי קבוצה של [[גן (ביולוגיה)|גנים]] בעלי חשיבות עליונה בקביעת המיקום של ה[[איבר]]ים השונים ב[[אורגניזם|ייצורים חיים]]: גני [[הומאובוקס]] (Homeobox). מאוחר יותר התגלה כי לגנים אלו יש גנים מקבילים במרבית [[בעלי חיים]]; מכאן שהמחקר הוא בעל פוטנציאל רב להבנת תהליכי התפתחות ו[[אבולוציה]].