פסיכולוגיה הומניסטית – הבדלי גרסאות

ניתן לאתר את שורשי הגישה ההומניסטית ב[[אקזיסטנציאליזם|פילוסופיה האקזיסטנציאליסטית]] ([[סרן קירקגור|קירקגור]], [[פרידריך ניטשה|ניטשה]], [[מרטין היידגר|היידגר]], ו[[ז'אן -פול סארטר|סארטר]]). כמו כן, ניתן למקמה במסגרת יחסי הכוחות בין שלוש הגישות השולטות בפסיכולוגיה: [[ביהביוריזם]], [[פסיכואנליזה]] ו[[הומניזם]]. הגישה הראשונה התפתחה ממחקריו של [[איוואן פטרוביץ' פבלוב|פבלוב]] לגבי [[רפלקס]]ים מותנים והייתה אחת מאבני היסוד של הפסיכולוגיה המודרנית, בהנהגת [[ג'ון ב. ווטסון|ג'ון ווטסון]]. הגישה השנייה נבעה ממחקריו בתחום הפסיכואנליזה של [[זיגמונד פרויד|פרויד]] ומהתאוריות של [[אלפרד אדלר|אדלר]], [[אריק אריקסון|אריקסון]], [[קרל גוסטב יונג|יונג]], [[אריך פרום|פרום]], ואחרים. ההתמקדות בגישה זו הייתה על עומק ה[[נפש]] (פסיכה) האנושית, שחייב להיות משולב עם התודעה כדי ליצור אישיות בריאה.