פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
←‏מחאת 1996: תיקון קישורים והסרת כפילויות
שורה 29:
ב-[[24 בינואר]] [[1996]] פרסם העיתונאי [[רונאל פישר]] בעיתון [[מעריב (עיתון)|מעריב]] כי מנות דם הנתרמות על ידי עולים מאתיופיה מועברות להשמדה. החשיפה, תחת הכותרת "שקר הדם האתיופי", עוררה תחושות זעם ועלבון ממספר טעמים:
 
* העובדה שהתייחסו לכל כהי העור, בין אם נולדו בישראל או באתיופיה, כקבוצת סיכון בריאותית{{הערה|שם=Navon4|דו"ח נבון, עמוד 4.}}{{הערה|דו"ח נבון, עמוד 29.}}{{הערה|Serge Schmemann, [https://www.nytimes.com/1996/01/29/world/ethiopian-in-israeli-riot-over-dumping-of-donated-blood.html '''Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood'''], New York Times, 29 January 1996|שם=Schmemann1996}}.
* העובדה ששרותי הדם של מד"א פרסמו את שיעורי הנשאות של נגיף [[HIV]] בקרב ילידי אתיופיה, מבלי לפרסם נתונים דומים עבור מחלות זיהומיות בקרב ילידי ישראל, ברה"מ, ברזיל וצרפת{{הערה|{{הערה|שם=Seeman2010}}, עמוד 158}}.
* העובדה שהסתירו מהתורמים את הכוונה להשמיד את תרומת דמם מבלי להשתמש בה{{הערה|דו"ח נבון, עמוד 4.שם=Navon4}}{{הערה|שם=Navon29|דו"ח נבון, עמוד 29.}}{{הערה|שם=הערה 3}}.
* הזיקה שנוצרה בין החלטה זו לבין פרשיות אחרות הנוגעות לעלייה מאתיופיה, בהן ההמתנה הממושכת לעלייה לישראל שגבתה את חייהם של אלפי יהודים במחנות בסודאן, והטלת הספק ביהדותם של העולים מאתיופיה על ידי חלק מהממסד הדתי והפוליטי{{הערה|דו"ח נבון, עמוד 4.שם=Navon4}}{{הערה|דו"ח נבון, עמוד 5.}}.
* תחושת ההשפלה משפיכת דם העולים, שחשו כי 'דמנו הוא נשמתנו' (ביטוי ב[[אמהרית]] הנגזר מהביטוי המקראי {{ציטוטון|הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ|{{ויקיטקסט|דברים יב כג}}}}{{הערה|{{הערה|שם=Seeman2010}} עמודים 175-176|שם=S176}}) וכי דמם [[הפקר|הופקר]]{{הערה|דו"ח נבון, עמוד 29.שם=Navon29}}{{הערה|{{הערה|שם=Seeman2010}}, עמודים 153-154}}{{הערה|שם=S176}}.
{{חלונית
| רוחב = 40em
שורה 40:
| מקור = {{הערה|שם=Seeman2010}}, עמוד 168
}}
חשיפת פרשת הדם ותגובות שרותי הדם של מד"א הובילו ביום ראשון ה-28 בינואר 1996 להפגנה של בין שמונת אלפים לעשרת אלפים עולים מאתיופיה מול [[משרד ראש הממשלה]] בירושלים{{הערה|{{הערה|שם=Seeman2010}} עמוד 151}}. הם נשאו שלטים כגון "לא ניתן דמנו הפקר", "עם אחד, דם אחד", "אנחנו שחורים אבל הדם שלנו אדום", "אנחנו יהודים כמוך: עצרו את האפרטהייד הגזעני"{{הערה|{{הערה|שם=Seeman2010}}, עמודים 153-154}}{{הערה|שם=הערה 32|{{צ-מאמר|שם=Multicultural society and everyday cultural racism: second generation of Ethiopian Jews in Israel's ‘crisis of modernization’|קישור=https://doi.org/10.1080/01419870701568866|כתב עת=Ethnic and Racial Studies|שנת הוצאה=2008-07-01|עמ=935–961|כרך=31|doi=10.1080/01419870701568866|מחבר=Uri Ben-Eliezer}}}}. המשטרה, שהעניקה רישיון להפגנה של 850 איש, לא תגברה את כוחותיה למול המפגינים הרבים, לאור ניסיונה ב[[הפגנות יוצאי אתיופיה#הכרה ביהדות אתיופיה והדרישה לגיור לחומרה|הפגנות השקטות של עולי אתיופיה בשנות השמונים והתשעים]]{{הערה|{{הערה|שם=Seeman1999}} עמוד 162}}. השוטרים במקום ניסו לפזר את אלפי המפגינים בעזרת אלות וזרנוקי מים, אך משמקצת המפגינים יידו לעברם אבנים עברו לירי [[כדור גומי|כדורי גומי]] ורימוני [[גז מדמיע]]{{הערה|{{יוטיוב|6lp-9uUVE-M|שם=שמוליק פיאמנטה הפגנת האתיופים|אורך=5:56}}}}. 41 שוטרים ולמעלה מעשרים מפגינים נפצעו בהפגנה, בה ניזוקו כמעט כל המכוניות בסביבת משרד ראש הממשלה {{הערה|{{הערה|שם=Seeman1999}} עמוד 162}}{{הערה|Serge Schmemann, [https://www.nytimes.com/1996/01/29/world/ethiopian-in-israeli-riot-over-dumping-of-donated-blood.html '''Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood'''], New York Times, 29 January 1996|שם=Schmemann1996}}. הן המפגינים והן השוטרים השוו בין אלימות המפגינים והשוטרים לבין פיזור הפגנות אלימות בימי [[האינתיפאדה הראשונה|האינתיפאדה]] {{הערה|{{הערה|שם=Seeman1999}} עמודים 168-170}}. החוקר אורי בן אליעזר טען כי השמדת מנות הדם הייתה עבור ישראלים אתיופים צעירים רגע הפכו לקבוצה המובדלת על בסיס גזע בחברה הישראלית{{הערה|שם=הערה 32}}. ח"כ פרופ' [[יורם לס]], מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר וחבר כנסת בעת חשיפת הפרשה, טען כי מדיניות ההשמדה היא "גזענית וחסרת הצדקה מדעית"{{הערה|Serge Schmemann, [https://www.nytimes.com/1996/01/29/world/ethiopian-in-israeli-riot-over-dumping-of-donated-blood.html '''Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood'''], New York Times, 29 January 1996|שם=Schmemann1996הערה 3}}. לדבריו, שיעור ההידבקות באיידס גבוה בהרבה בארצות הברית מאשר בישראל ובכל זאת איש מעולם לא שקל למנוע מיהודים אמריקאים לתרום דם{{הערה|Serge Schmemann, [https://www.nytimes.com/1996/01/29/world/ethiopian-in-israeli-riot-over-dumping-of-donated-blood.html '''Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood'''], New York Times, 29 January 1996|שם=Schmemann1996הערה 3}}. פרופ' לס הוסיף וטען כי "אי אפשר להעליב אנשים ולהונות אותם על ידי לקיחת דם מוורידיהם והשלכתו לאשפה"{{הערה|Serge Schmemann, [https://www.nytimes.com/1996/01/29/world/ethiopian-in-israeli-riot-over-dumping-of-donated-blood.html '''Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood'''], New York Times, 29 January 1996|שם=Schmemann1996הערה 3}}. גלי הביקורת אודות מדיניות מד"א חדלו כעבור חודש, בעקבות [[פיגועי התאבדות בישראל#1996 (4 פיגועים)|סדרת פיגועי התאבדות]] שפקדו את ערי ישראל בחודשים פברואר-מרץ 1996{{הערה|{{הערה|שם=Seeman1999}} עמוד 173}}.
 
בעיצומה של ההפגנה זומן מארגנה [[אדיסו מאסלה]] ללשכת ראש הממשלה [[שמעון פרס]], שהבטיח לו להקים [[ועדת חקירה ממלכתית (ישראל)|ועדת חקירה ממלכתית]] שתבחן את פרשת הדם לצד שאר היבטי היחס המפלה כלפי יהודי אתיופיה{{הערה|{{הערה|שם=Seeman2010}} עמוד 159|שם=S159}}. "השגנו ביום אחד מה שלקח לתימנים ארבעים שנה להשיג!" זעק מאסלה בפני המפגינים בצאתו מן הפגישה, כשהוא מתייחס ל[[פרשת ילדי תימן#ועדת קדמי - ועדת החקירה הממלכתית|וועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בשנת 1995 לחקירת פרשת ילדי תימן]]{{הערה|שם=S159}}. בפועל הוקמה [[#ועדת נבון|ועדת בירור]] ציבורית בעלת סמכויות מוגבלות יותר, בראשות הנשיא לשעבר [[יצחק נבון]].