פולין במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

הכוחות הפולנים התנגדו לפלישה הגרמנית בכל כוחם, אך מלכתחילה היה מצבם האסטרטגי חמור, שכן [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[צ'כוסלובקיה]], שהייתה ל[[פרוטקטורט]] גרמני לאחר [[הסכם מינכן]] (במסגרתו קיבלה אף פולין נתח קטן מצ'כוסלובקיה), הקיפו את המדינה משלושה עברים. פולין הייתה הזירה הראשונה שבה השתמשו הגרמנים בטקטיקת "[[מלחמת בזק|מלחמת הבזק]]" (בליצקריג) – התקדמות מהירה של [[ארמייה|ארמיות]] משורינות, ושימוש במפציצי צלילה על מנת לשבור את קו ההגנה של האויב, להתקדם אל עורפו, לכתר את כוחותיו ולהשמידם במהירות. טקטיקה זו כללה אף מרכיב מובנה של הפצצות טרור על [[אוכלוסייה אזרחית]]. אל מול עוצבות ה[[טנק|טנקים]]ים הגרמניות עמד הצבא הפולני המבוסס על עוצבות [[פרשים]]. הצבא הפולני וחיל האוויר הפולני לא היו ערוכים להתמודד כנגד הצבא הממוכן וההתקפי ביותר בעולם, המצויד במיטב המכשור המודרני. הגרמנים נהנו מעדיפות מספרית וטכנולוגית בים, באוויר וביבשה.

על פי תנאי [[הסכם ריבנטרופ מולוטוב]], אשר אושררו בהסכם מיום [[28 בספטמבר]] [[1939]], סיפחה [[ברית המועצות]] לשטחה את כל השטח שממזרח לנהרות [[פיסה]], [[נרב|נַרֶב]], [[הבוג המערבי]] ו[[סן (פולין)|סן]], פרט לאזור שמסביב ל[[וילנה]] אשר נמסר ל[[ליטא]], ואזור [[סובאלקי]] אשר סופח אף הוא לגרמניה. באזורים אלו חיה אוכלוסייה מעורבת של פולנים, [[אוקראינה|אוקראינים]], [[בלארוס|בלארוסים]]ים ו[[יהודים]]. השטח הכולל (לרבות השטח שנמסר לליטא) של השטחים שבשליטת ברית המועצות היה 201,000 קמ"ר, ואוכלוסייתו 13,500,000 נפש. רצועת אדמה צרה שהייתה חלק מ[[הונגריה]] לפני [[1914]] ניתנה ל[[סלובקיה]].

עם ייסודו כללה אוכלוסיית הממשל הכללי כשנים עשר מיליון נפש, בשטח של 94,000 קמ"ר, אך מספר זה עלה כאשר כ-860,000 פולנים ויהודים גורשו מן השטחים ש[[סיפוח|סופחו]] לגרמניה. מבצעי השמדה שננקטו הן כנגד האוכלוסייה היהודית, והן כלפי ה[[אליטה אינטלקטואלית|אינטליגנציה]] ה[[פולנים|פולנית]], וחלקים אחרים באוכלוסייה אשר לא תאמו את עולם "[[הסדר החדש]]" שראו הנאצים בחזונם, כמו גם תנאי [[תברואה]] ותזונה לקויים במתכוון, הביאו לירידה מתמדת במספר האוכלוסין. גירושים ל[[עבודת כפייה]] במפעלי הנשק בגרמניה אף הם תרמו לירידת מספר אוכלוסי הממשל הכללי. כמליוןכמיליון פולנים גורשו לגרמניה, ורבים מהם מתו בתנאים האיומים ששררו במקומות בהם הועסקו עובדי כפייה.

הייתה זו מדיניותם של הגרמנים, במסגרת האידאולוגיה של "[[מרחב מחיה]]" ואמונתם בנחיתותו של "[[סלאבים|הגזע הסלאבי]]" לפיה פולנים שאינם ממוצא יהודי ייהפכו ל[[צמית|צמיתים]]ים, ולבסוף יוחלפו במתיישבים גרמנים. במחוזות הממשל הכללי נאסר החינוך, פרט ל[[חינוך יסודי]], וכן נאסרו חיי התרבות והאומנות. ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] נסגרו, ואנשי האליטה האינטלקטואלית הפולנית – מרצים, סופרים, אנשי ממשל, עורכי דין, נרדפו והוצאו להורג. בשנת [[1943]] בחרו הנאצים בחבל [[זמושץ']] הסמוך לעיר [[לובלין]] כמקום שיועד להתיישבות גרמנית. תוכננו יישובים גרמניים, והאוכלוסייה הפולנית המקומית גורשה בשיטות אכזריות, אך מעטים היו הגרמנים שאכן הגיעו להתיישב במקום.

במהלך [[ועידת ואנזה]] ב-[[20 בינואר]] [[1942]] הציע הד"ר [[יוזף ביהלר]], שהיה "מזכיר המדינה" בשטחי הממשל הכללי, ל[[ריינהרד היידריך]] להתחיל ב"[[הפתרון הסופי|פתרון הסופי של בעיית היהודים]]" בשטחי הממשל הכללי. עם זאת, ההמתות הראשונות בגז החלו במחנה [[חלמנו]] עוד בדצמבר [[1941]]. בתקופה זו החלה השמדתם השיטתית של יהודי אירופה, והראשונים שנבחרו לכך היו יהודי הממשל הכללי. שישה מחנות השמדה הוקמו – [[אושוויץ]], [[בלזץ]], [[חלמנו]], [[מאידנק]], [[סוביבור]], ו[[טרבלינקה]], ובהם הושמדו מיליוני יהודים. מתוך אוכלוסייה של שלושה מיליוני יהודים לפני המלחמה, שרדו כשלוש מאות ושמונים אלף יהודים לאחריה. מתוכם כחמישים וחמישה אלף יהודים בפולין עצמה, אשר הסתתרו ביערות ובקרב [[פרטיזנים]], והיתר שבו מברית המועצות, נמצאו במחנות בגרמניה או לחמו בשורות הצבאות הפולנים – [[צבא אנדרס]] והצבאות ששיתפו פעולה עם הצבא האדום. כן כלולים במספר זה יהודים שהצליחו לצאת לארצות המערב בתחילת המלחמה.

מפנה ביחסים בין ברית המועצות לממשלה הפולנית הגולה חל בשנת [[1943]] עת גילו הפולנים קברי המונים ביער קטין, ליד [[סמולנסק]]. היו אלו קבריהם של הקצינים הפולנים שנרצחו על ידי ה[[נ.ק.ו.ד.]] בהוראת סטלין בשנת [[1940]]. ברציחות, אשר כונו [[טבח יער קאטין]] נרצחו כ- 22כ־22,000 איש. סטלין טען כי הגרמנים הם שרצחו את הקצינים הפולנים, אך שיקורסקי דרש לקבל את ממצאי חקירת [[הצלב האדום הבינלאומי]] אשר הוזמן על ידי הגרמנים לבדוק את האתר. כתוצאה מכך ניתק סטלין את היחסים עם הממשלה הגולה.

במהלך שנת [[1943]] ו-[[1944]] עשו ראשי בעלות הברית מאמצים לחדש את הקשרים בין סטלין ובין הפולנים בלונדון. אך מאמצים אלו נכשלו. טבח קאטין היה אך אחד משורת נושאים אשר אף אחד מן הצדדים לא יכל להתפשר לגביהם, ודנו את כל מאמצי המשא ומתן לכישלון מראש. הנושא החשוב היה שאלת גבולות פולין לאחר המלחמה. סטלין התעקש על שמירת השטחים שנכבשו על ידו בשנת [[1939]], מזרחית לקו המכונה "[[קו קרזון]]". שטחים אלו היו מיושבים בתערובת של תושבים, ללא רוב פולני, וחלק ניכר מתושביהם היו [[בלארוס|בלארוסים]]ים ו[[אוקראינה|אוקראינים]]. בתמורה חשב סטלין לפצות את פולין בשטחים במערב, להחזיר לה את [[המסדרון הפולני]] ולספח לשטחה את פרוסיה המזרחית, ולמעשה להזיז את המדינה כולה קילומטרים רבים מערבה. אנשי לונדון, ומיקולאיצ'יק בראשם לא יכלו להסכים לכך. נושא נוסף היה התעקשותו של מיקולאיצ'יק כי סטלין לא יקים בשטחים שייכבשו על ידי הצבא האדום ממשלת בובות קומוניסטית. סטלין התעקש כי הוא יהיה הקובע באשר לגורלה של פולין. באותה העת לא הייתה פולין בעל הברית החשוב כפי שהייתה בתחילת המלחמה. כניסתם של הענקים התעשייתיים והצבאיים – ברית המועצות ו[[ארצות הברית]] למלחמה המעיטה מאוד בערכה של פולין. בישיבות בהן דנו ראשי המעצמות בגורלה של פולין – [[ועידת טהראן]], [[ועידת יאלטה]] ו[[ועידת פוטסדם]] התקבלה דעתו של סטלין בשאלת גבולות פולין והממשל בה. בסופו של דבר הצטרף אף מיקולאיצ'יק, על אף מחאת חבריו, לממשלה שהקים סטלין בפולין (ולאחר מכן נאלץ להימלט מפולין בבושת פנים, משהחל המשטר לחשוף את פרצופו האמיתי).

ההתנגדות לכיבוש הגרמני החלה כמעט מיד, למרות שישנו מרחב מועט בפולין המתאים לפעולות גרילה. ארגון [[ארמייה קריובה]] ("צבא המולדת") הנאמן לממשלה הפולנית בלונדון, נוצר כתוצאה מאיחודן של כמה קבוצות קטנות יותר בשנת [[1942]]. בשנה זו נוצר אף הארגון השמאלי "גבארדיה לודובה" ("משמר העם") אשר הפך בתחילת שנת [[1944]] ל[[ארמייה לודובה]] ("צבא העם"). הארמייה לודובה נתמכה על ידי ברית המועצות, והייתה למעשה זרועה הצבאית של המפלגה הקומוניסטית הפולנית. בשנת [[1944]] היו כ-200,000 פולנים חברים בארמייה קריובה, וכ-35,000 בארמייה לודובה. בפעולות הארמייה קריובה נהרגו כמאה וחמישים אלף גרמנים.

ארגונים יהודים לוחמים הוקמו על אדמת פולין. מצבם של היהודים היה קשה ביותר. הם היו מבודדים ב[[גטו|גטאות]] ובמחנות העבודה, ונמנע מהם קשר עם האוכלוסייה הכללית. [[הארגון היהודי הלוחם]] היה אך אחד מכמה ארגונים מזוינים שפעלו בגטאות. [[מרד גטו ורשה]], באפריל [[1943]], היה הפעולה הגדולה ביותר וההירואית של ארגונים אלו. [[מרידות בגטאות]] נערכו אף ב[[קרקוב]], [[ברודי]], [[צ'נסטוחוב]], [[בנדין]], [[ביאליסטוק]] ו[[וילנה]]. ככלל היה יחסם של אנשי הארמייה קריובה למרידות היהודים עוין עד אדיש. בהוראת הממשלה הפולנית הגולה סופק מעט נשק ללוחמים היהודים, אך הוראה זו נתקלה בהתנגדות של לוחמי הארמייה קריובה בשטח, וכמעט שלא יצאה אל הפועל. עם זאת נעשו על ידי אנשי ה[[ארמייה לודובה]] ניסיונות לסייע ללוחמים היהודים. ברוב המקרים לחמו היהודים לבדם.

במהלך [[1943]] בנתה הארמייה קריובה את כוחותיה לקראת התקוממות כללית ברחבי פולין. עם התקרבותו של [[הצבא האדום]] לגבולות פולין, וכאשר היה ברור כי מטרתו של [[סטלין]] היא להקים משטר בובות קומוניסטי, אשר החל למעשה את פעולתו ב[[לובלין]] אשר נכבשה על ידי הרוסים ביולי [[1944]]. משטר זה החל את התארגנותו על אדמת [[ברית המועצות]] ובשטחי פולין עוד מספר חודשים קודם לכן, עם התערערות היחסים בין הממשלה הגולה, אשר זכתה להכרת ברית המועצות עד לשנת [[1943]], ובין ממשלת ברית המועצות, עקב פרשת [[טבח יער קאטין]]. תוכניתם של אנשי הארמייה קריובה הייתה להתקומם ברחבי פולין, להכות בגרמנים הנסוגים, ועם בוא הצבא האדום לקבלו לא כמשחרר, אלא כאורח. תוכנית זו זכתה לשם הקוד [[מבצע סופה]]. במסגרת זו החלו בשנת [[1944]] אנשי הארמייה קריובה במלחמה בגרמנים בערים שונות, אליהן התקרבו כוחות הצבא האדום. ביולי [[1944]] התקרב הצבא האדום לוורשה, וחנה על גדת ה[[ויסלה]]. מפקד הארמייה קריובה, הגנרל [[תדיאוש בור קומורובסקי]] הורה לאנשיו, ב-[[1 באוגוסט]] [[1944]] להתקומם כנגד הגרמנים. במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 1944 לחמו אנשי הארמייה קריובה בגרמנים, אשר היו עדיפים במספרם ובחימושם, בעוד הצבא הרוסי עומד מנגד. סטלין אף מנע שימוש בשדות תעופה למטרת הצנחת אספקה ללוחמים על ידי בעלות הברית המערביות.

במהלך [[1945]] שורטטו מחדש גבולות פולין, ב[[ועידת יאלטה]] וב[[ועידת פוטסדם]].

בוועידת ילטה בפברואר [[1945]] הציג סטלין בפני בעלי בריתו המערביים עובדות מוגמרות בשאלת פולין. כוחותיו שלטו בפועל בפולין, ואנשיו, הקומוניסטים הפולנים, הקימו בפועל ממשלה.

עד שנת [[1947]] השתלטו הקומוניסטים על הממשלה באופן מוחלט. באוקטובר [[1947]] נמלט מיקולאיצ'יק בחזרה ללונדון, והותיר את ההנהגה בידי הקומוניסטים בלבד. פולין הייתה לרפובליקה עממית קומוניסטית, התעשייה הולאמה, כמו גם הבנקים. עם זאת רעיונות שהועלו בידי קומוניסטים ותיקים להפוך את פולין לרפובליקה במסגרת ברית המועצות נדחו.