מרטין לותר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לערל
מ ←‏השפעה על היהודים: עריכה, ויקיזציה
שורה 21:
== ביוגרפיה ==
=== נעוריו ותחילת דרכו ===
נולד ב-[[10 בנובמבר]] [[1483]] ב[[אייסלבן|אייסלֶבֶּן]] (Eisleben) שב[[גרמניה]], בן למשפחת [[איכר]]ים - דבר שתמיד הדגיש (על אף שככל הנראה היה מדובר במשפחה אמידה למדי). אביו, האנס לותר, היה [[כורה]] [[נחושת]] במכרות מאנספלד (יש הגורסים כי היה בעליו של המכרה). ואולם, האב חפץ שבנו מרטין יגדל ויקנה השכלה. מאותו צורך מימן את לימודיו בבית ספר יסודי ובתיכון באזור.

לותר למד ב[[מגדבורג]] בבית ספר שהופעל על ידי "[[אחי החיים השיתופיים]]" ("Brüder vom gemeinsamen Leben", בלטינית Fratres Vitae Communis), קבוצה מתוך הזרם של "[[ידידי אלוהים]]" שפעלו ב[[ארצות השפלה]] ו[[עמק הריין]], ניסו לעשות שינוי בדרך הפולחן הנוצרית, חיו חיי שיתוף ועסקו בהוראה. מתוך הקבוצה הזו צמח [[תומאס א-קמפיס]] שחיבר את "[[חיקוי ישוע]]". רמזים להשפעת הקבוצה ניתן למצוא בהטפותיו של לותר כשבגר. מאחי החיים השיתופיים למד שעליו לדאוג שאלוהים יהיה לצדו. האדם הוא קטן ואלוהים גדול, האדם רע והאלוהים טוב. מאחר שאלוהים טוב הוא כועס על הרוע הטמון באדם, ומאחר שהוא גדול כעסו גדול מאד. גם ישו הוא שופט בעל אמות מידה מחמירות. גורלם של החוטאים לגיהנום. לפי פאולוס הישועה היא באמונה ולא במעשים ולכן לא יעזרו כתבי מחילה למנוע את רוע הגזירה.

בגיל 17 החל לותר ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת ארפורט]], ובשנת [[1505]] הוסמך כ"מאגיסטר ארטיום" (תואר שני). בשלב מסוים בלימודיו הגיע לותר למסקנה שה[[נוצרים]] אינם נגאלים בכוח מעשיהם שלהם, אלא בזכות "החסד" האלוהי המוענק להם. החסד מוענק לבני האדם בזכות האמונה בלבד (sola fide), אולם בסופו של דבר גם האמונה עצמה היא מתת משמים. יש ויכוח בין החוקרים מתי התרחשה תפנית יסודית זו באמונתו, שסללה את הדרך להתנגשותו עם האמונה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] המקובלת. בקיץ 1505 מכר לותר את ספריו, ונרשם ל[[מנזר]] האוגוסטיני ב[[ארפורט]]. הדבר הפתיע את ידידיו והכעיס מאוד את אביו, שחפץ לראותו מלומד מובחר. האגדה מספרת כי נרשם למנזר לאחר "התגלות" [[אלוהים|אלוהית]] שהייתה לו. מאוחר יותר הסביר שמקרי מוות רבים שאירעו בקרבתו באותה עת השפיעו עליו לחשוב על משמעות החיים ולחפש תשובה במנזר. בשנת [[1507]] הוסמך לכומר.
 
=== פרסום 95 התזות כנגד הנצרות הקתולית והרדיפה בעקבותיהן ===
שורה 75 ⟵ 79:
=== השפעה על היהודים ===
אחרי הגירוש הטראומטי מספרד הצטייר כיבושה של ארץ ישראל בידי העות'מאנים, בשנת 1517, כתפנית מהפכנית לטובה בגורלם של היהודים. יחסו האוהד של השלטון העות'מאני בארץ לעליית היהודים תרמה להתעוררות של תסיסה משיחית רבתי, מן הגדולות הידועות לנו בתולדות עם ישראל. תסיסה זו לובתה גם בהשפעת התמורות המהפכניות שהתחוללו בעולם הנוצרי, בעקבות קריאת התיגר של מרטין לותר על הכנסייה הקתולית. הידיעות המרעישות על כך הגיעו אפילו לארץ ישראל, כפי שמעידים דבריו של המקובל רבי אברהם הלוי, שעמד בראש הישיבה הספרדית בירושלים: "והנה עתה מקרוב באו לירושלים יהודים נאמנים מארצות אשכנז ובוהמיה... עניינם מן האיש... אשר שמו מרטין לוטר... שהתחיל שנת הרפ"ד (1524) לחלוק על דת ה[[ערל]]ים ולהראות להם כי שקר נחלו אבותיהם".
*באופן אירוני, היהודים אימצו את [[מעוז צור#לחן הפיוט|אחד מלחניו]] של לותר לפיוט הידוע המושר לאחר הדלקת נרות החנוכה, "[[מעוז צור]]", המדבר על הצלת היהודים מידי אויביהם. למרות, ואולי בגלל עמדותיו האנטישמיות.
 
*באופן אירוני, היהודים אימצו את [[מעוז צור#לחן הפיוט|אחד מלחניו]] של לותר לפיוט הידוע המושר לאחר הדלקת נרות החנוכה, "[[מעוז צור]]", המדבר על הצלת היהודים מידי אויביהם. למרות, ואולי בגלל עמדותיו האנטישמיות.
==ראו גם==
* [[לותרניזם]]